NULL עבודות שירות הוטלו על נאשמים באלימות חמורה בצוותא כלפי נהג מטרונית בעקבות ויכוח בכביש
עבודות שירות הוטלו על נאשמים באלימות חמורה בצוותא כלפי נהג מטרונית בעקבות ויכוח בכביש

ביום 13.8.24 נסעו הנאשמים ברכבו של נאשם 1 בצומת דולפין בחיפה, וכאשר הגיעו לרמזור אדום, חסם נאשם 1 את נתיב התחבורה הציבורית המיועד למטרונית. באותה עת, המתלונן, שנהג במטרונית עמוסת נוסעים, נעמד מאחורי רכבם של הנאשמים וכאשר התחלף הרמזור לאור ירוק, הוא צפר להם על מנת שיוכל להמשיך בנסיעתו כדין, אך צפירה שגרתית זו עוררה את חמתם של השניים ובתגובה לכך יצא נאשם 1 מרכבו, פתח במלואו את חלון המטרונית והחל לתקוף את הנהג באגרופים ובמכות קשות, בעט במטרונית ואף תלש שרשרת זהב מצווארו של המתלונן.

במהלך התרחשות זו, נאשם 2 לא נותר מאחור אלא הצטרף לאירוע האלים והחל לבעוט במטרונית בחוזקה במטרה לפרוץ פנימה. חומרת המעשים התעצמה כאשר הנאשמים חזרו לרכבם, אך לא כדי לעזוב את המקום, אלא נאשם 1 נטל עימו פטיש, חזר לחלון המטרונית, הניף אותו לעבר הנהג ואיים עליו באופן ישיר. בהמשך, הורידו שני הנאשמים את מגב השמשה של המטרונית, ניסו שוב לפרוץ לתוכה, ואז נאשם 1 חזר לחלון, השליך פעמיים מתקן כבד מתוך המטרונית על הנהג והמשיך להכותו באגרופים, בעוד נאשם 2 מנסה לחדור למטרונית מחלקה האחורי. כתוצאה מאותה מסכת אלימות אגרסיבית נגרמו לנהג המטרונית חבלות של ממש, ובכלל זה שבר בבסיס גליל מקורב 5 שהצריך את פינויו לבית החולים רמב"ם וקיבוע של ידו, לצד סימני חבלה נרחבים בבטנו ובידו. בעקבות מעשים אלו, הורשע נאשם 1 על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן בעבירות של חבלה במזיד ברכב, תקיפה הגורמת חבלה של ממש ואיומים ונאשם 2 הורשע בעבירות של חבלה במזיד ברכב ובניסיון תקיפה שגורמת חבלה של ממש.

שירות המבחן הציג בעניין נאשם 1 תמונה מורכבת של אדם בן 35, נשוי ואב לשלושה ילדים קטנים, המנהל עסק עצמאי ומגיע מרקע משפחתי ואישי קשה ללא דמויות סמכות. הנאשם ביטא עמדה קורבנית ומאשימה כלפי נהג המטרונית, ואף שהופנה לקבוצה טיפולית בתחום האלימות, התרשם שירות המבחן בתסקיר המשלים כי הוא אינו בשל לטיפול, אינו נתרם ממנו בפועל, ולפיכך נקבע כי רמת הסיכון הנשקפת ממנו היא גבוהה ושירות המבחן נמנע מהמלצה שיקומית.

בדומה לכך, גם בעניינו של נאשם 2 התקבלו תסקירים שליליים, מהם עלה כי מדובר בבחור צעיר ללא עבר פלילי, שנושא בנטל משפחתי כבד של טיפול באמו הנכה ובסבתו, אך הוא גילה ניתוק רגשי, הציג עמדה מצמצמת ומקטינה ביחס לחומרת העבירה וביטא קורבנות רבה. שירות המבחן הדגיש כי נאשם 2 התחמק לחלוטין משיתוף פעולה, נמנע מלהגיע לפגישות או לבצע בדיקות שתן, ובתקופת הדחייה אף ניתק קשר עם השירות, דבר שהוביל להערכת סיכון בינונית ולהימנעות מוחלטת מהמלצה טיפולית או שיקומית בעניינו.

בשלב הטיעונים לעונש הדגישה ב"כ המדינה את העובדה שהאלימות בוצעה בצוותא, באור יום ובמרחב הציבורי, ולפיכך ביקשה לקבוע מתחם עונש של 12-24 חודשי מאסר בפועל לנאשם 1, ומתחם של 8-18 חודשי מאסר לנאשם 2, תוך מיקום שניהם ברף התחתון עד הבינוני של המתחמים לצד פיצוי משמעותי למתלונן.

ההגנה עתרה להקל עימם וטענה כי התיקון בכתב האישום היה דרמטי וכי הנאשמים חשו סובייקטיבית כמי שהותקפו ראשונים, כפי שמעידה נסיעתם המיידית לתחנת המשטרה. הסניגור הדגיש את נסיבות החיים הקשות של השניים, את קריסתו הכלכלית של נאשם 1 בעקבות המעצר, ואת התמסרותו של נאשם 2 לטיפול באמו, ועל כן עתר למתחמי ענישה מקלים בהרבה שיאפשרו לשני הנאשמים לרצות את עונשם בעבודות שירות או במאסר על תנאי.

השופט אחסאן חלבי הדגיש כי נקעה נפשו של הציבור מאותה אלימות סתמית והרסנית המתרחשת במרחב הציבורי בשל עניין של מה בכך, שבו ויכוח או הערה שגרתית בכביש הופכים מיד לעילה לנקוט באלימות ברוטלית, המטילה אימה ופחד על נהגים תמימים. והוסיף כי במקרה דנן מדובר באירוע אלימות חמור במיוחד, שכן התקיפה לא כוונה רק כלפי אזרח מן השורה, אלא כלפי נהג מטרונית הממלא תפקיד ציבורי רגיש של הסעת המונים. מעבר לכך, בית המשפט זקף לחובת הנאשמים את אופיו המתמשך של האירוע, אשר לא היה בגדר התפרצות רגעית או ספונטנית, אלא מסכת מתוכננת שבה הנאשמים חזרו פעם אחר פעם לתקוף את הנהג, ואף הצטיידו בפטיש כדי לאיים עליו.

בכל הנוגע לנאשם 1 שקל בית המשפט לחומרה את עברו הפלילי ומנגד לקח בחשבון לזכותו את הודאתו באשמה שחסכה זמן שיפוטי, את החרטה שהביע ואת נסיבותיו המשפחתיות והכלכליות המורכבות. על בסיס מכלול נימוקים אלו, קבע השופט כי מתחם העונש ההולם לנאשם 1 נע בין 8 ל-20 חודשי מאסר בפועל, אך מצא לנכון להציבו ברף התחתון של המתחם ולגזור עליו עונש שיאפשר לו להמשיך להשתלב בהליך תעסוקתי מבוקר. בנוגע לנאשם 2 נלקח בחשבון גילו הצעיר, היעדר עבר פלילי ונסיבותיו המשפחתיות המורכבות וקבע כי מתחם העונש ההולם בעניינו נע בין 4 ל-12 חודשי מאסר בפועל.

נוכח האמור לעיל נידון נאשם 1 לתשעה חודשי עבודות שירות, עונשי מאסר מותנים ופיצוי למתלונן בסך 8,000 ₪. נאשם 2 נידון לארבעה חודשי עבודות שירות, פיצוי כספי למתלונן בסך 4,000 ₪ ועונשי מאסר על-תנאי.

להורדת הקובץ לחץ כאן 2026-05-17T11:32:27+03:00
עבור למעלה