NULL הטעיה במכירת רכב משומש וההשבה המלאה
הטעיה במכירת רכב משומש וההשבה המלאה

שם השופט/ת: אביגיל כהן

פסק הדין עוסק בערעור על החלטת בית משפט השלום אשר קבע כי עסקת מכר רכב משומש בוטלה כדין מחמת הטעיה והפרת חובת גילוי מצד חברת מכירת הרכב, אך העניק לקונה השבה חלקית בלבד והותיר את הרכב ברשותה. בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור בחלקו: הוא אישר את הקביעה כי ביטול העסקה נעשה כדין בשל הפרת חובת הגילוי והטעיה, אולם שינה את הסעד שנפסק. נקבע כי עם ביטול חוזה יש להורות על השבה הדדית מלאה – החזרת הרכב למוכרת והשבת מלוא התמורה לקונה – ולא על פיצוי חלקי תוך השארת הרכב בידי הקונה. כמו כן הופחתו רכיבי הוצאות ושכר הטרחה.

רקע עובדתי: המשיבה רכשה מהמערערת רכב משומש בעסקת טרייד־אין, במסגרתה מסרה את רכבה הישן ושילמה סכום כספי נוסף. לטענתה, טרם החתימה לא קיבלה טופס גילוי נאות, לא ניתנה לה אפשרות לבדוק את הרכב, והמידע שנמסר לה הוצג באופן חלקי בלבד. זמן קצר לאחר קבלת הרכב החלו להופיע תקלות מנוע חמורות, ובמוסך נמסר לה כי ייתכן שמדובר במנוע תקול. לאחר שהמוכרת סירבה לבטל את העסקה או להחליף את הרכב, בוצע שיפוץ מנוע והקונה טענה כי בדיקה מאוחרת העלתה שהרכב אינו תקין. לשיטתה, אילו ידעה על מצבו האמיתי של הרכב – לא הייתה מתקשרת בעסקה. המשיבה עתרה לביטול העסקה והשבת מלוא הסכומים ששולמו, לרבות שווי הרכב שנמסר בטרייד־אין, הוצאות נלוות ופיצוי בגין עוגמת נפש והפסד ימי עבודה. היא טענה להטעיה ולהפרת חובת הגילוי המוגברת הקבועה בחוק מכירת רכב משומש, וכן להפרת עקרון תום הלב. מנגד טענה המערערת כי עמדה בכל חובותיה, הציגה דו"ח בדיקה ממכון מוסמך, העניקה אחריות מלאה ואפשרה לקונה לבדוק את הרכב מטעמה – אפשרות שלא נוצלה. עוד נטען כי הקונה חתמה על מסמכים והצהרות שלפיהם רכשה את הרכב “כפי שהוא” וכי לאחר גילוי התקלה המערערת תיקנה את המנוע וסיפקה רכב חלופי לפנים משורת הדין. בית משפט השלום קיבל את התביעה בחלקה וקבע כי העסקה בוטלה כדין בשל הפרת חובת גילוי והטעיה. עם זאת, נקבע כי אין להשיב לקונה את מלוא כספה מאחר שעשתה שימוש ממושך ברכב והוא נותר בידיה. לפיכך נפסקה השבה חלקית בשיעור 50% מהתמורה, בצירוף רכיבי פיצוי והוצאות, בעוד הרכב נותר ברשות הקונה. על פסק דין זה הוגש הערעור.

הדיון המשפטי : בית המשפט המחוזי הדגיש את ההלכה שלפיה ערכאת ערעור אינה נוהגת להתערב בקביעות עובדתיות ובממצאי מהימנות של הערכאה הדיונית, אלא במקרים חריגים בלבד, בשל יתרונה של הערכאה הראשונה בהתרשמות בלתי אמצעית מן העדים. נפסק כי המקרה אינו נמנה עם החריגים, וכי מסקנת בית משפט השלום בדבר הפרת חובת הגילוי והטעיה עומדת בעינה. בין היתר צוין כי במסמכי ההגנה נמצאו פערים וחוסרים בחתימות ובמילוי הצהרות לקוח, וכן דו"ח בדיקה פנימי שהצביע על ליקויים מהותיים במנוע ובמערכות נוספות – נתונים שחיזקו את הטענה כי מידע מהותי לא נמסר לקונה. הסוגיה הראשונה  בדיון עסקה בהפרת חובת הגילוי בעסקאות מכר רכב משומש ובהיקפה המוגבר נוכח פערי מידע בין מוכר מקצועי לצרכן. הסוגיה השנייה נגעה ליחס בין חתימת לקוח על מסמכים סטנדרטיים לבין חובת הגילוי המהותית ותום הלב. הסוגיה השלישית – והמרכזית בערעור – עסקה בסעד הראוי לאחר ביטול חוזה: האם ניתן להותיר את הנכס בידי הנפגע ולפסוק השבה חלקית בלבד, או שמא יש להחיל את עקרון ההשבה ההדדית המלאה.

בית המשפט המחוזי קבע כי משנקבע ביטול כדין, חלים עקרונות ההשבה ההדדית המעוגנים בדיני החוזים. סעיף 9 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) וסעיף 21 לחוק החוזים (חלק כללי) מעגנים את הכלל שלפיו כל צד חייב להשיב לצד השני את שקיבל מכוח החוזה, והדרך המועדפת היא השבה בעין. רק כאשר ההשבה בעין בלתי אפשרית או בלתי סבירה ניתן לעבור להשבה בשווי. לפיכך, הותרת הרכב בידי הקונה לצד השבה חלקית אינה מתיישבת עם עקרון ההשבה ההדדית. בית המשפט בחן את הנימוק של הערכאה הדיונית בדבר קיזוז עקב שימוש ממושך ברכב, וקבע כי אף שיש בכך היגיון כלכלי, לא הועלתה טענת קיזוז מפורשת על ידי המערערת ולא הובאו ראיות להוכחת שווי דמי השימוש. בהליך אזרחי אדוורסרי על בית המשפט להכריע בגדרי המחלוקת שהצדדים הציבו, ואין לפסוק קיזוז מהותי ללא טענה וראיות מתאימות. לפיכך לא היה מקום לבצע אומדן עצמאי של דמי שימוש ולהפחית מההשבה. נקבע כי אין להתערב ברכיבי פיצוי נקודתיים שנפסקו בגין בדיקת הרכב, תמלול ההקלטות ועוגמת נפש, בהיותם מצויים במתחם שיקול הדעת של הערכאה הדיונית. לעומת זאת, הופחתו הוצאות שנפסקו ללא תשתית מספקת וכן הותאם שכר הטרחה לנוכח שינוי התוצאה הכוללת והעיקרון כי אין לפסוק “כפל פיצוי”.

הערעור התקבל בחלקו. נקבע כי ביטול העסקה נעשה כדין מחמת הפרת חובת גילוי והטעיה, אולם הסעד תוקן כך שיוחל עקרון ההשבה ההדדית המלאה: הקונה תשיב את הרכב למוכרת, והמוכרת תשיב לקונה את מלוא התמורה שקיבלה, לרבות שווי הרכב שנמסר בטרייד־אין. בנוסף אושרו סכומים בגין בדיקה, תמלול ועוגמת נפש, והופחתו רכיבי הוצאות ושכר טרחה. נקבע מנגנון תשלום והשבה מקבילים בתוך פרק זמן קצוב, וללא חיוב בהוצאות בערכאת הערעור.

 

ע"א 65879-10-25 ש. שלמה מכירת רכב (2000) בע"מ נ' פרנקו (ניתן ביום: 26.01.26)

להורדת הקובץ לחץ כאן 2026-02-09T14:00:40+02:00
עבור למעלה