שם השופט/ת: אלה פטל
האם ובאיזה אופן יש לאזן את הרכוש שנצבר במהלך החיים המשותפים של הצדדים, בשים לב לקיומו של הסכם יחסי ממון, טענות מניעות והשתק וטענות של השקעה לא זהה ויחסי נישואין לא הרמוניים?
רקע עובדתי: האם ובאיזה אופן יש לאזן את הרכוש שנצבר במהלך החיים המשותפים של הצדדים, בשים לב לקיומו של הסכם יחסי ממון, טענות מניעות והשתק וטענות של השקעה לא זהה ויחסי נישואין, פרק ב', לא הרמוניים (שכללו פרידה בין החודשים 01/16 עד 08/17, לאחריה שבו לחיים משותפים)?
דיון משפטי: ביהמ"ש לענייני משפחה פסק כי הצדדים חלוקים במספר עניינים עיקריים- א. האם הסכם הממון קובע הפרדה רכושית בכלל הרכוש של הצדדים או בחלקו. בכלל זה, האם התובע מושתק או מנוע מלטעון לשיתוף לאור תצהיר שהגיש בהוצל"פ? ב. האם יש לאזן את חשבונות הבנק של הצדדים? ג. האם יש לאזן את שווי החברה? ד. האם יש לאזן את שווי הבית בט' או את שווי ההשבחה הנטענת בגינו? ה. האם יש להקדים את מועד איזון המשאבים לתקופת הפרידה? ו. האם יש לבצע איזון לא שוויוני בין הצדדים?
האם בין הצדדים קיימת הפרדה רכושית מוחלטת/חלקית מכח הסכם הממון? הצדדים אינם חולקים על תוקפו של הסכם הממון אלא אך לעניין פרשנותו. בהתאם להוראות סע' 25 לחוק החוזים ולפסיקה הנוהגת, הפרשנות העדיפה לאומד דעת הצדדים תתבסס ראשית על לשון ההסכם. ככל שאומד דעתם של הצדדים אינו משתמע מפורשות מלשון החוזה, נפנה לפרשו כפי שהוא משתמע מתוך החוזה ומנסיבות העניין.
בענייננו, מדובר בהסכם שמחזיק שני עמודים ומנוסח בלשון פשוטה וברורה. ההסכם קובע כי למעט השינויים הרשומים בהסכם– שעניינם החרגה מפורשת מהאיזון של "כספי הבעל, רכושו וחובותיו" (לרבות חוב התובע בהוצל"פ); "כספי האישה, רכושה וחובותיה"; חשבונות בנק של האשה בלבד לאחר הנישואין; מתנות וירושות; כל חוב אישי אשר יווצר ע"י אחד מבני הזוג במהלך חיי הנישואין – יחולו על הצדדים הוראות חוק יחסי ממון. בהסכם לא צוין כי הבעלות של כל צד ביתר הנכסים שיצטברו במרוצת החיים המשותפים תהיה על פי רישום בלבד, או כי הנתבעת תהיה בעלים גם של כל זכות שתקום, בין היתר, מהשימוש בכספים המצויים בחשבון הבנק הרשום על שמה. ההפך, הוא הנכון- נקבע במפורש כאמור כי למעט השינויים הרשומים בהסכם, יחולו על הצדדים הוראות חוק יחסי ממון. ההסכמות המפורשות הנ"ל מתיישבות היטב גם עם אומד דעת הצדדים לגבי נסיבות עריכתו- ההסכם בא לאוויר העולם על רקע חוב מזונות שהיה לתובע ובשל הרצון להגן על הנתבעת, ולמעשה על כל רכוש המשפחה, בגין חוב זה.
טענת האישה למניעות והשתק נדחתה. אין למנוע מהתובע להעלות טענותיו לשיתוף בנכסים, ובכך לנשלו באופן גורף מנכסים אלו, אך בשל הגשת תצהיר ההוצל"פ. הגם שהתובע הצהיר בתצהיר ההוצל"פ כי ההסכם שומר על "הפרדה רכושית מוחלטת", הרי שבפועל מיד ובסמיכות לכך הוסיף- "ומעגן כל חוב אישי שהביא מי מהצדדים לנישואין ישא בחוב זה מי ששייך לו החוב בלבד". בנסיבות, אלו ביהמ"ש סבור כי לא ניתן לשלול את הסבריו של התובע ביחס לפרשנות שייחס להצהרה זו וזאת בייחוד לאור המשך סעיפי התצהיר המלמדים דווקא על שיתוף. בנסיבות העניין ביהמ"ש מוצא כי דווקא עתירת הנתבעת להעניק לה את מלוא הזכויות בחברה שהפכה לרווחית עד מאוד, תוך הותרת הנתבע בהליכי חדלות פירעון, היא זו שאינה מתיישבת עם חובת תום הלב וההגינות.
לפיכך נקבע שהנכסים הבאים הם נכסים חיצוניים, כשהנטל להוכיח שיתוף בהם מוטל על בעל הדין הטוען לכך- חובות אישיים (לרבות חוב התובע בהוצל"פ); כספי הנתבעת בחשבונות הבנק (ערב הנישואין ובמהלכם);כספים ונכסים שקיבלו הצדדים במתנה/ירושה או גמלה מן המוסד לביטוח לאומי או גמלה או פיצוי אחרים בגין נזק גוף או מוות. יתר הנכסים שצברו הצדדים במרוצת החיים המשותפים, הם נכסים ברי איזון כשהנטל להוכיח החרגתם או איזון לא שווה בהם מוטל על כתפי בעל הדין הטוען לכך.
האם יש לאזן את חשבונות הבנק של הצדדים? בהתאם להסכם חשבונות הבנק של הנתבעת בלבד מהווים "נכס חיצוני". על מנת להוכיח שיתוף בנכס חיצוני יש להוכיח "דבר מה נוסף" שמעבר לעצם קיומם של חיי הנישואין. עת עסקינן בנכס חיצוני מכח הסכם יחסי ממון, הרי שעל בית המשפט לנהוג במשנה זהירות טרם הכללתו במסגרת הנכסים ברי האיזון, באמצעות דיני "השיתוף הספציפי" שהרי הסכמי ממון נערכים, לרוב ובין היתר, על מנת להימנע מטענות להענקת זכויות בנכסים חיצוניים בדרך של התנהגות/מצג/התחייבות בע"פ וכד'. על כן, ככלל, הנטל להוכחת שיתוף ספציפי בנכס כאמור, צריך להיות גבוה אף יותר.
באשר לכספים שהיו בחשבונות הבנק של הנתבעת ערב הנישואין- לא הוכחה כל כוונת שיתוף בכספים אלו ודומה שאף התובע לא טען לשיתוף בכספים אלו. מאידך, באשר לכספים שנצברו בחשבונות הבנק של הנתבעת במרוצת החיים המשותפים- התובע הרים את הנטל הכבד המוטל עליו והוכיח כי יש לראות בחשבונות הבנק של הצדדים משום נכסים משותפים, וזאת מהטעמים להלן "מהקל אל הכבד": ראשית, מבחינת "טיבו של הנכס" - מדובר בכספים שנצברו במרוצת החיים המשותפים. זאת להבדיל מנכס חיצוני אחר על פי חוק יחסי ממון שחזקה עליו כי לא נצבר ממאמץ משותף; שנית, כאמור, אומד דעת הצדדים בהסכם הייתה בעיקר הגנה על נכסי התא המשפחתי מפני נושיו של התובע. שלישית וכאן העיקר- גם התנהלות הצדדים בפועל מעידה כי הצדדים ראו בחשבון הבנק של הנתבעת כחשבון משותף. החשבון שימש לצרכים השונים של המשפחה והקטינים ובכלל זה הופקדו אליו דמי השכירות מדירת אביו של התובע, קצבאות הביטוח הלאומי של הקטינים ולמצער החל משנת 2018 משכורתו של התובע.
האם החברה הנה נכס בר איזון? אין חולק כי החברה היא למעשה גלגול של עסק שהחל פעילותו במהלך החיים המשותפים. העסק/החברה לא הוחרגו בצורה מפורשת בהסכם, ומשכך, הרי שבהתאם להוראות חוק יחסי ממון שהוחל בהסכם על הצדדים, מדובר בנכס בר איזון. ברי כי שווי עסק /חברה לא נגזר רק מההשקעה הכספית הראשונית בו. עסק הוא תוצר גם של יוזמה, ביצוע, זמן, כשרון וכן מאמץ משותף של שני בני הזוג שמאפשר למי מהם להשקיע מרצו בעסק. בענייננו, העסק צמח אט אט, בדירתם השכורה המשותפת של הצדדים, בעודם מטפלים בילדיהם המשותפים (ובבתה של הנתבעת מנישואין קודמים), כשכל צד מתמקד בתחום עיסוקו, אך לצד זאת, מאפשר לבן הזוג השני להתפתח בתחום שלו. והרי זו תכליתו של חוק יחסי ממון- איזון ללא קשר למידת ההשקעה דה פקטו של כל אחד מהצדדים. שנית, התובע הוכיח, מעל לדרוש, כי הוא גם היה חלק פעיל בעסק, שהחל תחילה כעוסק פטור, לאחר מכן עוסק מורשה עד הפיכתו לחברה בע"מ שהוקמה במהלך תקופת הפירוד בשנת 2017. שלישית, לא הוכח כי הנתבעת השקיעה כספיה מלפני הנישואין בהקמת העסק מראשיתו. לפיכך נקבע כי החברה היא נכס בר איזון.
האם יש לבצע איזון לא שוויוני בין הצדדים? ביהמ"ש משיב על כך בשלילה. לא נמצא בעובדה שמדובר בנישואין שניים כדי להוות עילה לאיזון משאבים לא שווה; גם אם חיי הזוגיות לא היו הרמוניים, ואף בתקופה של פרידה של ממש- תמיכה וסיוע היו בין בני הזוג כשהשיתוף ביניהם המשיך עד לפרידה האחרונה. זאת ועוד, לא נמצא כי הוראות הסכם הממון או התנהלות הצדדים מעידה על הפרדה רכושית מלאה, על היעדר תרומה כלכלית של התובע לקשר או על השקעה מוגברת של הנתבעת באופן חריג כזה שיש בו כדי לשנות את בסיס האיזון.
לפיכך נקבע כי כלל הנכסים/הזכויות והכספים שצברו הצדדים במרוצת החיים המשותפים, לרבות חשבונות הבנק הרשומים על שם הצדדים, הזכויות בחברה, זכויות סוציאליות וכיוצ"ב יאוזנו בחלקים שווים.
תלהמ 52721-10-22 פלוני נ' אלמונית (ניתן ביום: 27.11.25)
Reload document 
Open in new tab