ביום 20.9.24 סמוך לשעה 1:30, בספסל מול בניין ברחוב הנמל בחיפה, תקף הנאשם את בת זוגו לאחר ששתה אלכוהול ועל רקע קנאה מהודעה שקיבלה, באופן שמשך בידה בכוח, לקח וזרק את מכשיר הטלפון שלה, נגח במצחה והטיח את ראשה בשמשת רכב חונה. בהמשך, בתחנת המטרונית ליד רכבת מרכז השמונה, המשיך ותקף אותה בכך שמשך בשערה, הטיח אותה מספר פעמים במעקה התחנה ונגח בראשה. בהמשך, בעת מעצרו ע"י השוטרים אף צעק לעברה כדי להטרידה בנוגע לעדותה. בגין מעשים אלו הורשע הנאשם על פי הודאתו בעבירות של תקיפת בת זוג הגורמת חבלה של ממש והטרדת עד.
בעניינו של הנאשם בן ה-30, הוגשו מספר תסקירים המלמדים על שילובו המוצלח בקהילה הטיפולית "מלכישוע" ובהוסטל בעפולה. שירות המבחן ציין כי הנאשם שיתף פעולה באופן מלא, הפגין מוטיבציה גבוהה לטיפול בהתמכרויותיו ולשליטה בכעסיו, וכי חלה הפחתה משמעותית בסיכון שישוב וינהג באלימות כלפי המתלוננת. נוכח ההתקדמות, המליץ השירות להעדיף את הפן השיקומי ולהטיל עליו צו מבחן לשנה לצד 140 שעות של"צ.
התביעה הדגישה את החומרה שבפגיעה בביטחון האישי ואת החובה להגן על נשים מפני אלימות מצד בני זוגן, וביקשה לגזור על הנאשם עונש מאסר בפועל של 14 חודשים לפחות. מנגד, עתרה ההגנה לאמץ את המלצת שירות המבחן ולהימנע מקטיעת רצף השיקום. לטענתה, הנאשם כבר ריצה ארבעה חודשי מעצר ממשי, עבר הליך שיקומי יוצא דופן ומתמשך בקהילה ובהוסטל, משתלב כיום בעבודה קבועה במאפייה ופורע את חובותיו. עוד ביקשה ההגנה להתחשב בעמדתה המקלה של המתלוננת.
במסגרת שיקוליה לעונש עמדה השופטת מריה פיקוס בוגדאנוב על החומרה היתרה שבאלימות כלפי בנות זוג, המהווה רעה חולה ומחייבת ענישה מרתיעה. נקבע כי הנאשם פגע קשות בזכויות המתלוננת לשלמות הגוף, לכבוד ולביטחון, באירוע אלים, משפיל ומתמשך שבוצע בפרהסיה וללא כל התגרות מצדה. מעשים אלו, שגרמו למתלוננת בהלה עמוקה והשפלה קשה בפני עוברי אורח, נשאו פוטנציאל לנזק גופני חמור בהרבה מהחתך המדמם שנגרם לה בפועל. לחובת הנאשם נשקלה גם הרשעתו בעבירה של הטרדת עד, לאחר שפנה למתלוננת באופן מאיים בעת מעצרו ופגע בטוהר ההליך השיפוטי.
בבחינת נסיבותיו האישיות ציינה השופטת לחיוב את הודאתו המהירה ונטילת האחריות המלאה מצידו של הנאשם שחסכו זמן שיפוטי ואת הצורך בעדות המתלוננת. כמו כן, נשקל לקולא עברו הפלילי; אף שלחובתו שתי הרשעות קודמות, מדובר בעבירות ישנות שבגינן לא ריצה מאסר בפועל. משקל רב ומרכזי ייחסה השופטת להליך הטיפולי הממושך והאינטנסיבי שעבר הנאשם, כאשר מתסקירי שירות המבחן עלתה תמונה חד-משמעית של שינוי עמוק, חרטה כנה, התמדה בגמילה והפחתה דרסטית ברמת מסוכנותו. הדבר קיבל ביטוי גם בהחלטתו המודעת להעתיק את מרכז חייו לעיר עפולה, הרחק מעיר מגוריו הקודמת, כדי לבנות שגרת חיים יציבה, יצרנית ונקייה מסמים ומאלכוהול.
נוכח נסיבות המקרה ציינה השופטת כי האינטרס הציבורי אינו מתמצה רק בענישה ובהרתעה, אלא כולל גם אינטרס מובהק בשיקום נאשמים המגלים פוטנציאל אמיתי, ודנה את הנאשם לשלושה חודשי עבודות שירות, צו מבחן ומאסר על תנאי.