NULL קביעת סדרי העדיפויות לאכיפת הדין מסורה לרשות המנהלית המוסמכת
קביעת סדרי העדיפויות לאכיפת הדין מסורה לרשות המנהלית המוסמכת

הרכב השופטים: ד' מינץ, ג' כנפי-שטייניץ, ח' כבוב

קביעת סדרי העדיפויות לאכיפת הדין מסורה לרשות המנהלית המוסמכת. התערבות תהיה מתוחמת ככלל למקרים חריגים ונדירים ביותר בהם הוכח כי הרשויות התנערו לחלוטין מחובתן לאכוף את הדין או כשהתברר כי נפל פגם מהותי אחר בהחלטות שהתקבלו; לרשות המנהלית האפשרות לנקוט בפעולות מגוונות השאובות ממקורות נורמטיביים שונים, ולה נתונה האוטונומיה לבחור אם לנקוט בדרך זו או בדרך אחרת בהתחשב בתמונת המצב הקונקרטית ובנסיבות העומדות על הפרק.

רקע עובדתי: עתירה להורות למשיבים 5-1 לפעול לפינוי והריסה מיידיים של בנייה בלתי חוקית שהוקמה על אדמות אלבירה ולפתוח בחקירה פלילית למיצוי הדין עם מקימיה. לטענת העותרים, המאחז הוקם בחלקה (שעותרת 1 טוענת כי היא בעלת זכויות בה ועותר 2 טוען כי הוא בעל זכויות בחלקה הסמוכה לה) באופן בלתי חוקי על ידי אנשים שזהותם אינה ידועה להם. המאחז הוקם לראשונה במהלך חודש מאי 2023 כאשר הבניה במקום הוסרה זמן קצר לאחר מכן, ככל הנראה על ידי רשויות המנהל האזרחי, אך הוא הוקם פעם נוספת במהלך חודש יולי 2023. בעקבות חידוש הקמת המאחז, באותו חודש הגישו העותרים, כל אחד בנפרד, תלונות במשטרה נגד מקימיו. לטענת העותרים, לאחרונה החלו דיירי המאחז בביצוע עבודות נוספות להרחבתו.  נטען כי מכוח עקרונות יסוד בדין הבינלאומי והחובות המוטלות על המפקד הצבאי מכוח המשפט הישראלי, ובהן השמירה על הסדר הציבורי, חלה על המפקד הצבאי חובה להגן על רכושם ולאסור על פגיעה בקניינם של העותרים. במקרה זה גם מתקיימים כל התנאים להפעלת סמכויות המשיבים הנתונות להם מכוח הוראות הדין השונות לסילוק מהיר של פולשים ממקרקעין פרטיים, כאשר הימנעותם מלנקוט בהליכים אלה עולה כדי חוסר סבירות קיצוני. בנוסף נטען כי מעשי הפולשים לחלקה מצדיקים פתיחת חקירה משטרתית, והימנעות המשיבים מפתיחת חקירה על אף הטענות מצד העותרים לאיומים ולהיזק לרכוש מצד הפולשים, מהווה הפרה חמורה של חובות המשטרה על פי דין.

דיון משפטי: ביהמ"ש העליון בשבתו כבג"ץ דחה את העתירה בקבעו כי הלכה היא כי קביעת סדרי העדיפויות לאכיפת הדין מסורה לרשות המנהלית המוסמכת. התערבות כזו תהיה מתוחמת ככלל למקרים חריגים ונדירים ביותר בהם הוכח כי הרשויות התנערו לחלוטין מחובתן לאכוף את הדין או כשהתברר כי נפל פגם מהותי אחר בהחלטות שהתקבלו. לא נמצא כי במקרה זה המשיבים התנערו מחובתם או כי התנהלותם לוקה בפגם מהותי באופן המצדיק את התערבות בג"ץ. ננקטו פעולות שונות, 5 במספר עד כה, לצורך תפיסת הבנייה הבלתי חוקית. המשיבים הבהירו כי פעולות אלה מבוצעות בהתאם לסדרי העדיפויות ובכפוף לאילוצים שונים, תוך שקילת כלל השיקולים הרלוונטיים בהתחשב במשאבי הרשויות, בסיכון הבטחוני, בשיקולי רגישות מדינית ועוד; כאשר לכך מצטרף הנתון בדבר המשאבים המוגבלים העומדים לרשויות בין היתר נוכח העובדה שמדינת ישראל מצויה בימי מלחמה. בנסיבות האמורות, אין מדובר במצב דברים המצדיק את התערבות בג"ץ. גם אין לשעות לטענת העותרים כי המשיבים אינם ממצים את "סל הכלים" המצוי ברשותם ואינם עושים שימוש בהוראות הדין השונות המאפשרות להם לפעול לסילוק פלישה טרייה. שעה שהמשיבים נקטו ונוקטים בפעולות אכיפה שונות תכופות, אין מקום לטרוניית העותרים לפיה על המשיבים לנקוט בדרך אחרת למימוש האכיפה מכוח הוראות דין שונות. לרשות המנהלית האפשרות לנקוט בפעולות מגוונות השאובות ממקורות נורמטיביים שונים, ולה נתונה האוטונומיה לבחור אם לנקוט בדרך זו או בדרך אחרת בהתחשב בתמונת המצב הקונקרטית ובנסיבות העומדות על הפרק.

באשר לסעד החלופי שהתבקש ע"י העותרים לראשונה בתשובתם לתגובת המשיבים, כי לכל הפחות יורה ביהמ"ש למשיבים "להציג תכנית פעולה להסרת המאחז לרבות הגדרת לוח זמנים להסרת המאחז", יצוין שמדובר בסעד אשר משמעותו לא רק כי בימ"ש זה יתערב בסדרי העדיפויות של רשויות האכיפה, אלא הלכה למעשה יהפוך את עצמו לרשות המבצעת. לכך לא ניתן להיעתר. בכל מקרה, חזקה על המשיבים שינקטו בפעולות האכיפה הנדרשות תוך פרק זמן סביר.

העתירה גם לא מצביעה על כל עילה להתערבות שיפוטית בנוגע לסעד שעניינו אי-חקירה פלילית או סגירת תיק החקירה. מידת התערבותו של בימ"ש זה בשק"ד רשויות החקירה והתביעה מצומצמת עד מאוד. קל וחומר כשמדובר בעתירה מוקדמת משלא מוצו הליכי השגה וערר על ההחלטה על סגירת התיק.

 

בגץ 8487/23  סלווא קרעאן נ' שר הביטחון (ניתן ביום: 8.4.24)

להורדת הקובץ לחץ כאן 2024-04-16T06:30:57+03:00

עבור למעלה