השופטת: נורית הרצמן אבי-יצחק
הנאשם, כבן 26 ללא הרשעות קודמות, הורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן, בשלוש עבירות של סחר בסם מסוכן ובעבירה אחת של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית. נטען כי הנאשם מכר קוקאין לסוכנת משטרתית סמויה, בשלושה אירועים שונים, לאחר תיאומים שנערכו באפליקציית WhatsApp כאשר בכל אחד מהמקרים, לאחר שהסוכנת שיצרה קשר טלפוני עם הנאשם, הם נפגשו בזכרון יעקב שם רכשה ממנו את הסם. עוד נטען כי במקלט סמוך לנקודת המפגש החזיק הנאשם כמות נוספת של קוקאין.
ב"כ המאשימה עתרה למתחם ענישה אחד לכל האישומים שנע בין 14-36 חודשי מאסר בפועל וזאת נוכח חומרת העבירות והצורך למגר את התפשטות נגע הסמים בארץ. הודגש שמאחר והנאשם לא הופנה לשירות המבחן ולא עבר תהליך שיקומי כלשהו, אין מקום לסטות ממתחם הענישה לקולא. לפיכך, חרף העובדה שנמצא מתאים לעבודות שירות, עונש זה אינו הולם את העבירות שבהן הורשע.
הסניגור עמד על כך שכתב האישום המקורי כלל מספר גדול יותר של אישומים ורק לאחר תיקונו הנאשם הודה, הורשע ולקח אחריות על מעשיו. נטען כי לא נעשה סחר אקטיבי אלא בקניית סם על ידי סוכנת שהיא זו שיזמה את הפנייה אל הנאשם, עובדה המקהה את הפגיעה בשלום הציבור. בנוסף, אין ראיה לכך שהנאשם מכר לאנשים נוספים וכמות הסם שנתפסה אצלו אינה מעידה על סחר נרחב כמו גם סכומי הכסף הנמוכים שקיבל בתמורה לסם, והודגש כי המאשימה אף לא ביקשה להכריז על מרשו כסוחר סמים.
באשר לסוג הסם, טענה ההגנה שיש לעשות אבחנה בין סמים מסוג קוקאין והרואין, משום שהשפעתם שונה מאד, והנזקים מהרואין קשים בהרבה. כפי שבעבר בתי המשפט לא הבחינו בין קנבוס לבין סמים "קשים", עד שנעשה תהליך של למידה והפרדה שהביא ליחס מקל יותר לקנבוס, כך יש ליצור אבחנה גם לגבי הקוקאין.
נטען כי נסיבותיו האישיות של הנאשם יוצרות תמונה של אדם פגיע במיוחד. הנאשם שבהערכה פסיכיאטרית הוגדר כמי שהוא על גבול הפיגור, סובל גם מפוסט טראומה כתוצאה מפגיעה בילדות. מוגבלויות אלו בשילוב עם תמימותו, עשויים להשפיע על יכולתו להבין את משמעות מעשיו והשלכותיהם ועל יכול השיפוט שלו באשר להשפעה הרבה של אחרים עליו לשם ניצולו.
השופטת נורית הרצמן אבי-יצחק קבעה כי בהתחשב בנסיבות ביצוע העבירות, עוצמת הפגיעה בערכים המוגנים והענישה הנוהגת, מתחם העונש ההולם את העבירות נע בין 9 עד 18 חודשי מאסר בפועל. אך לאור עברו הנקי של הנאשם, הודאתו וכן שהייתו הממושכת במעצר יש להטיל עליו עונש ברף התחתון של מתחם הענישה האמור. אך נוכח מאפייניו הייחודיים, השתת עונש מאסר לריצוי מאחורי סורג ובריח עלולה להסב לנאשם נזק קשה במיוחד ולגרום לרגרסיה במצבו, ולכן יהא זה נכון לאפשר לו לרצות את המאסר בעבודות שירות.
נוכח האמור נידון הנאשם לעונש של 9 חודשי עבודות שירות, מאסר ופסילת רישיון על תנאי, קנס בסך 2,500 ₪, התחייבות ופסילת רישיון נהיגה למשך 6 חודשים.
Reload document 
Open in new tab