הרכב השופטים: יעקב פרסקי , גאולה לוין , גיל דניאל
פסק הדין עוסק בערעור על פסק דינו של בית משפט השלום, אשר דחה תביעה לפי חוק איסור לשון הרע בגין פרסום שנעשה במסגרת קמפיין בחירות לרשות מקומית. המערער, יועץ פיננסי שפעל עבור המועצה האזורית אשכול, טען כי איגרת בחירות שהפיץ המשיב ייחסה לו קבלת כספי ציבור ללא תמורה ואף רמזה לשחיתות. מנגד, טען המשיב כי מדובר בביקורת ציבורית לגיטימית על התנהלות המועצה ועל תועלת השירותים שסיפק המערער.
רקע עובדתי: המערער הוא איש מקצוע בתחום הליווי והניהול הפיננסי, אשר פעל באמצעות חברה שבבעלותו וזכה במכרז לניהול פרויקט סביבתי של המועצה האזורית אשכול. במסגרת זו התקשר עם החברה הכלכלית של המועצה לצורך מתן שירותי ניהול לפרויקט לייצור חשמל מפסולת אורגנית. פעילותו נעשתה במסגרת התקשרות חוזית מוסדרת, שבמסגרתה קיבל תשלומים בגין שירותיו. המשיב, עורך דין בהכשרתו, שימש בעבר כמנכ״ל החברה הכלכלית של המועצה, ובהמשך התמודד לראשות המועצה במסגרת מערכת הבחירות לשנת 2023. במהלך קמפיין הבחירות הפיץ המשיב איגרת בחירות בת ארבעה עמודים לתושבי המועצה, בה הציג את מועמדותו ואת ביקורתו על הנהגת המועצה. באיגרת זו נכללה התייחסות מפורשת למערער, לרבות תיאור עבודתו במסגרת הפרויקט, תוך שימוש בביטויים כגון "ייעוץ וירטואלי שלא נדרש", "מה התועלת שהוא מספק? כלום", וכן אזכור של "שחיתות ציבורית" בצירוף סימן שאלה. בית משפט השלום קבע כי הפרסום אינו מהווה לשון הרע אלא הבעת דעה ביקורתית בעניין ציבורי, וכי אף אם היה מדובר בלשון הרע, עומדת למשיב הגנת תום הלב לפי סעיף 15(4) לחוק, שכן מדובר בביקורת פוליטית במסגרת שיח ציבורי.
דיון משפטי: בערעור קבע בית המשפט המחוזי כי יש בפרסום משום לשון הרע. נקבע כי הביטויים שנכללו באיגרת כגון תיאור השירות כ"חסר תועלת", אזכור "שחיתות ציבורית" והשימוש בתמונת המערער, יוצרים אצל הקורא הסביר רושם כי המערער קיבל כספים שלא כדין ופעל באופן בלתי מוסרי. נקבע כי אין מדובר בהבעת דעה בלבד אלא בייחוס עובדות פוגעניות הניתנות לאימות. עוד נקבע כי לא מתקיימות ההגנות הקבועות בחוק. הגנת הבעת דעה בתום לב נדחתה, שכן הפרסום חרג מביקורת לגיטימית והתמקד בהכפשת אדם פרטי שאינו איש ציבור, תוך שימוש בביטויים בלתי מידתיים. גם הגנת אמת הפרסום לא התקבלה, בהיעדר הוכחה מספקת לאמיתות הטענות.
לאור זאת התקבל הערעור, ונקבע כי הפרסום מהווה לשון הרע. המשיב חויב בפיצוי סטטוטורי ללא הוכחת נזק בסך 77,761 ₪ ובהוצאות משפט. פסק הדין מדגיש כי חופש הביטוי הפוליטי אינו חסין מפני אחריות, במיוחד כאשר מדובר בפגיעה בשמו הטוב של אדם פרטי ללא בסיס עובדתי מספק.
עא 31521-09-25 יוסי רקח,יוסי רקח ליווי וניהול בע"מ נגד עופר מימון (ניתן ביום: 16.3.26)
Reload document 
Open in new tab