הנאשם הורשע בהחזקת סמים סם מסוכן שלא לצריכה עצמית. על פי כתב האישום המתוקן, הוא החזיק בדירה שכורה 295.2 גרם של פ-מתילמתקתינון בתבנית, וכן 95.1 גרם נוספים של אותו סם ב-97 אריזות פלסטיק.
שירות המבחן עקב אחר תהליך השיקום של הנאשם והתרשם כי הוא מתבונן באופן ביקורתי על בחירותיו בעבר, הפגין אחריות, פיתח יכולות התארגנות והתמדה והצליח להתנתק מחברה שולית ולהיגמל מסמים והימורים. לאור כל זאת, שירות המבחן המליץ על ענישה שיקומית-חינוכית שתכלול צו של"צ בהיקף של 300 שעות.
ב"כ המדינה עתרה לעונש שונה מזה שהמליץ עליו שירות המבחן בשל חומרת מעשיו של הנאשם המצדיקה ענישה של מאסר בפועל למשך 24 חודשים לפחות, אך בהתחשב בכך שהנאשם עבר הליך שיקומי משמעותי, עתרה לעונש של 9 חודשי עבודות שירות וקנס בסך 20,000 ש"ח.
הסניגור עתר לאימוץ מלא של המלצת שירות המבחן וטען שמדיניות הענישה הנהוגה בעבירות מסוג זה נמוכה מזו שהציגה המאשימה. עוד נטען כי מרשו הבין את חומרת מעשיו וכי מעצרו גרם לשינוי חיובי ומשמעותי בחייו, שכלל שינוי הרגלים, שינוי מקום מגורים, התנתקות מחברה שולית והתנדבות פעילה למען הקהילה.
השופטת מרב גרינברג קבעה מתחם ענישה שנע בין 20 ל-42 חודשי מאסר בפועל, אך הסכימה עם הצדדים כי הליך השיקום של הנאשם מצדיק חריגה לקולה ממתחם הענישה. המדובר בנאשם בן 51, ללא עבר פלילי שגדל בנסיבות חיים מורכבות ביותר, אך למרות זאת שירת שירות צבאי מלא וניהל אורח חיים תקין עד שחווה משברים בשנים האחרונות. עוד צויין כי בזכות מעצרו עצר הנאשם את הידרדרותו, שולב בטיפול ביחידה להתמכרויות, מתמיד בו ונתרם ממנו.
אשר למידת החריגה הראויה לקולא ממתחם הענישה צויין כי אף שהליך השיקום של הנאשם מרשים, אין הצדקה לאמץ במלואה את המלצת שירות המבחן. שכן, ענישה של צו של"צ בלבד לא תיתן מענה הולם לחומרת המעשים, ולכן יש לאזן בין שיקולי השיקום לבין האינטרס הציבורי במאבק בנגע הסמים.
באיזון שבין ענישה מתונה שמאזנת בין שיקולי השיקום לבין חומרת המעשים הטילה השופטת על הנאשם עונש של 5 חודשי עבודות שירות, מאסר על תנאי, קנס בסך 6,000 ₪ וצו מבחן.
Reload document 
Open in new tab