במסגרת הסדר טיעון הורשע הנאשם בעבירה של הסעת תושב זר השוהה שלא כדין בישראל. שירות המבחן שלא התרשם מפגיעה קונקרטית באותה עת ומצא מודעות נמוכה של הנאשם לסיכון שבהסעת שב"ח, לא המליץ בתחילה על ביטול ההרשעה. עם זאת, בחלוף שנה וחצי ובעקבות תסקיר משלים, שינה השירות את עמדתו וציין כי הנאשם הגיע להבנה עמוקה של חומרת מעשיו ומתבסס חשש ממשי לנזק קונקרטי לפרנסתו העתידית כמורה אם תישאר ההרשעה על כנה.
התביעה הציגה מתחם ענישה הנע בין 3-8 חודשי מאסר וביקשה למקם את הנאשם ברף התחתון בשל עברו הפלילי הישן משנת 2015. ההגנה הדגישה את חלוף הזמן המשמעותי מהעבירה, את העובדה שהנאשם לא פתח תיקים נוספים מאז ואת שיתוף הפעולה המלא שלו עם רשויות החוק ושירות המבחן.
הנאשם הציג נסיבות חיים חיוביות בהן היותו מפרנס יחיד המגדל שבעה ילדים ומנהל אורח חיים נורמטיבי, והעובדה שבמהלך ניהול ההליך המשפטי סיים לימודים אקדמיים וקיבל תעודת הוראה כמתמחה בחינוך גופני. כמו-כן הביע חרטה עמוקה על מעשיו וביקש להימנע מהרשעה כדי שיוכל לעסוק במקצוע ההוראה בעתיד שכן כיום הוא מתפרנס כנהג אוטובוס.
השופט אביחי דורון קיבל את עמדת המאשימה בנוגע לערכים המוגנים שנפגעו אך קבע כי רמת הפגיעה בהם במקרה זה הייתה נמוכה. צויין כי מתחם הענישה בעבירות אלו רחב ומתחיל משל"צ ועד למספר חודשי מאסר בפועל הניתנים לריצוי בדרך של עבודות שירות, והדגיש כי שירות המבחן בחן את עניינו של הנאשם בצורה מעמיקה וקפדנית וניכר כי שהוא עבר תהליך של הפנמת המעשים וחידוד גבולות המותר והאסור בעולמו הפנימי.
בבחינת עניינו האינדיבידואלי של הנאשם אימץ השופט את ממצאי שירות המבחן אשר הצביעו על תהליך שיקומי משמעותי. בעוד שבתסקיר הראשון לא נמצאה פגיעה קונקרטית, התסקיר המשלים הציג שינוי נסיבות מהותי שהבהיר את פוטנציאל הנזק הממשי הצפוי לנאשם מהרשעה. השופט ציין כי הנאשם הינו אדם נורמטיבי הפועל לביסוס עתידו המקצועי וכי חלוף הזמן מאז ביצוע העבירה הוביל לחידוד גבולות המותר והאסור בעולמו הפנימי ולהפנמה עמוקה של חומרת מעשיו .
במישור הנורמטיבי, החיל השופט את מבחן "הכלים השלובים" כהרחבה להלכת כתב וקבע כי לאור קיומו של נזק קונקרטי מוכח בשלב זה בשילוב נסיבותיו המקלות של הנאשם, יש לבטל את ההרשעה והטיל עליו של"צ בהיקף 300 שעות, צו מבחן למשך שנה והתחייבות כספית.
Reload document 
Open in new tab