הרשמת: מורן יהב
עניינו של פסק הדין בהשגה שהוגשה לבית המשפט העליון על החלטת מזכירות בית המשפט, אשר דחתה בקשת רשות ערעור פלילית. בקשת הבר"פ הוגשה על החלטת בית המשפט קמא שדחה בקשה לעיכוב ביצוע צו הריסה מינהלי. המזכירות דחתה את הבקשה לרישום, בנימוק ש"בית משפט המחוזי דן בבקשת רשות ערעור על עיכוב ביצוע צו הריסה סופי בהתאם להוראת ס' 254ט(ט) לחוק התכנון והבנייה... הוראת החוק אינה מאפשרת פתיחת הליך ערעורי נוסף".
בית המשפט העליון קבע, בניגוד לעמדת המזכירות, כי בית המשפט המחוזי שדן במסגרת ערכאה ראשונה בבקשה לעיכוב ביצוע של צו מינהלי, ראה עצמו דן בבקשה לגופה ולא כערכאת ערעור על החלטה קודמת. קביעה זו נתמכה הן בטענות הצדדים והן בלשון ההחלטה עצמה. לפיכך, על החלטה זו חלה הוראת סעיף 254ט(ט) לחוק התכנון והבניה לפיו ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון. נקבע כי דחיית הבקשה על ידי המזכירות הייתה אפוא שגויה בפרשנותה את הוראות החוק הרלוונטיות ואת מעמד ההחלטה של בית המשפט המחוזי.
נוכח האמור, ההשגה התקבלה ובית המשפט העליון הורה על קבלת בקשת רשות הערעור המתוקנת אל המרשם.
Reload document 
Open in new tab