בפני בית המשפט המחוזי ערר על החלטת בית משפט השלום מיום 27.5.26, שעניינה שתי התפרצויות לבתי כנסת וגניבה מתוכם שבוצעו בלילה אחד. מחומרי החקירה עולה כי מדובר במעשים מתוכננים שכן, העורר ניסה לטשטש את זהותו כדי לחמוק מתפיסה.
העורר, אדם נורמטיבי ללא עבר פלילי, הודה במיוחס לו כבר בחקירתו במשטרה והסביר כי הרקע למעשים הוא חובות כבדים בשל הימורים והשקעות כושלות במטבעות קריפטוגרפיים. בעקבות האירועים הוגש נגדו כתב אישום לצד בקשה למעצר עד תום ההליכים, ובית משפט השלום הורה על שחרורו למעצר בית מלא בפיקוח אנושי.
במהלך הדיון בערר על ההחלטה כאמור, ביקש סניגורו של העורר לבטל כליל את מעצר הבית המלא ולהסתפק בערבויות כספיות. בהסתמך על הלכת פרנקל, הדגיש הסניגור כי עבירות רכוש בודדות מסוג זה – המבוצעות ללא תחכום מיוחד ועל ידי אדם יחיד – אינן מקימות עילת מעצר מובהקת. עוד הציג מכתבים מגבאי בתי הכנסת המאשרים כי כל הנזקים שולמו במלואם, וציין כי משפחתו של העורר נרתמה לסייע לו, כיסתה את חובותיו, ואמו אף הפכה לשותפה בחשבון הבנק שלו כדי לפקח על פעילותו.
ב"כ המדינה שהתנגדה לכל הקלה בתנאים וביקשה לדחות את הערר, טענה כי מעשי העורר מעידים על מסוכנות ותכנון מוקדם, לאחר שבחר בביצוע העבירות כפתרון קל לחובות ההימורים שלו.
השופט מרדכי בורשטין ציין כי בית משפט קמא עמד על כך שאין מחלוקת לגבי קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר, לאחר שהעורר הודה בשתי התפרצויות לבתי כנסת וגניבה מתוכם באותו הלילה. נקבע כי נסיבות העניין מלמדות על מעשים חוזרים ומתוכננים, שכללו ניסיון לטשטש את זהות המבצע. לפיכך, אף אם אין מדובר במסוכנות בעצימות גבוהה, לא ניתן לומר שלא קמה במקרה זה עילת מעצר. יחד עם זאת, מאז ניתנה ההחלטת השחרור, חל שינוי נסיבות משמעותי וחשוב, אשר מתבטא בכך שכל הכספים שנגנבו הושבו במלואם לבתי הכנסת והעורר נטל אחריות מלאה על מעשיו. בנוסף, המדובר במי שמנהל אורח חיים סדיר, עובד בעבודה מסודרת, מתגורר עם הוריו, ואף הציג אישורים רשמיים על היותו ממקימי עמותה רשומה העוסקת באיסוף תרומות וחלוקת מזון לנזקקים.
נוכח האמור לעיל נקבע כי המסוכנות הנשקפת מן העורר, המואשם בשתי התפרצויות לבתי כנסת וגניבה מתוכם, אינה ברמה גבוהה שכן, מדובר באירוע מתמשך אך חד-פעמי והפיקוח ההדוק שנטלה על עצמה משפחתו, מהווה מענה טיפולי והרתעתי הולם.
לפיכך, על אף שבית משפט השלום הורה על מעצר בית מלא עם פיקוח אנושי בהסכמת בא-כוחו הקודם של העורר, קיבל השופט בורשטין את הערר והקל בתנאים, כך שבמקום מעצר הבית המלא, נקבע מעצר בית לילי בלבד למספר שעות מצומצמות. לצד זאת נקבע כי ככל שהעורר יחל בהליך טיפולי מוסדר או ככל שיחלוף זמן נוסף ללא הפרות, תהיה פתוחה בפניו הדרך לפנות בבקשה לעיון חוזר בתנאי מעצרו.
Reload document 
Open in new tab