ביום 21 באוקטובר הגיעו העורר ואחיו לרחוב מגוריה של קשישה בת 77 בנתניה, כשהם נוסעים ברכב שאת לוחית הזיהוי שלו זייפו מבעוד מועד. השניים, שהצטיידו בקסדות ובמגש פיצה כדי להתחזות לשליחים, דפקו על דלת הדירה וכאשר הקורבן פתחה את הדלת מעט, דחפו אותה בעוצמה לרצפה ופרצו פנימה. בעוד האישה שרועה על הקרקע, דרשו ממנה באיומי רצח לגלות את מיקום הכספת, וכאשר השיבה בבכי כי אין ברשותה כזו, החלו להכות אותה באגרופים ובבעיטות בכל חלקי גופה תוך שהם חוסמים את פיה כדי למנוע ממנה לזעוק לעזרה.
בזמן שהקשישה הותקפה, הבחין אחד האחים במטפלת הזרה של האישה המנסה להזעיק עזרה מהחלון. הוא רץ לעברה, הצמיד לראשה חפץ הנחזה לאקדח וגרר אותה בחוזקה משערה ומידה על פני הרצפה לעבר הכניסה. לאחר שסרקו את הבית ולא מצאו כספת, שברו הנאשמים את הטלפון הקווי כדי למנוע קריאה לעזרה, שדדו מכשיר סמארטפון וצרור מפתחות ונמלטו מהמקום, כשהם מותירים את הקשישה עם חבלות קשות בפניה ודימומים. בגין מעשים אלו הואשמו השניים בעבירות חמורות של שוד בנסיבות מחמירות, תקיפת זקן הגורמת חבלה של ממש וזיוף סימני זיהוי של רכב.
במסגרת הדיון בערר בבית המשפט העליון, בחן השופט עופר גרוסקופף את החלטת בית המשפט המחוזי להורות על מעצרו של העורר עד תום ההליכים. השופט הבהיר כי לאחר שמיעת טיעוני הצדדים, לא מצא בסיס להתערב בקביעות הערכאה הקודמת, לא בעניין קיומן של ראיות לכאורה המבססות את אשמתו של העורר ולא בנוגע להצדקה למעצרו הממשי בשל המסוכנות הגבוהה הנשקפת ממנו. נוכח דברים אלו, הודיע בא כוחו של העורר כי לא יעמוד על הערר עצמו, אך ביקש כי בית המשפט יורה על הכנת תסקיר משלים לבחינת חלופת מעצר.
למרות התנגדות המדינה החליט השופט גרוסקופף להיעתר לבקשה ןהורה על הכנת תסקיר משלים עד ליום 26.4.26. בשים לב לכך שאחיו של העורר, השותף לביצוע העבירות, כבר הועבר למעצר בפיקוח אלקטרוני לפני כחודשיים. צויין כי שירות המבחן נדרש להתייחס באופן מפורש גם לתמיהות ולהערות שהעלה בית המשפט המחוזי ביחס לתסקיר המעצר הקודם שהוגש בעניינו.