שם השופט/ת: מירי שי
נציגי ציבור: דוד שמחוני (עובדים), גרשון קציר (מעסיקים)
פסק הדין עוסק במחלוקת בין עובד למעסיקתו לשעבר בשאלת חוקיות פיטוריו וזכויות נלוות לסיום העסקה, לצד תביעה שכנגד שהגישה המעסיקה בגין התרשלות והטעיה נטענות. בית הדין קבע כי העובד פוטר ולא התפטר, וכי הפיטורים נעשו ללא הליך שימוע כדין וללא הודעה מוקדמת מספקת. מנגד, נדחתה טענת העובד כי פוטר במהלך חופשת מחלה בניגוד לחוק. בית הדין קיבל חלק מתביעות העובד הכספיות (הודעה מוקדמת, פיצוי בגין היעדר הודעה לעובד, פנסיה, הפרשי שכר ופיצוי על פגמים בהליך הפיטורים) ודחה את יתר רכיביו, וכן דחה במלואה את התביעה שכנגד של המעסיקה.
רקע עובדתי : התובע הועסק במפעל ללוחות חשמל כשבעה חודשים בשכר שעתי. יחסי העבודה הסתיימו בספטמבר 2022. לטענתו, ביום שבו חלה החמרה במצבו הבריאותי והיה בחופשת מחלה, הודיע לו מנהל הנתבעת בהודעה קולית על פיטוריו, ללא שימוע וללא הודעה מוקדמת. הנתבעת טענה כי התובע נטש את העבודה ללא הודעה מוקדמת, וכי נעשו ניסיונות להשיגו, ובהמשך נמסרה לו הודעה מוקדמת כדין. העובד טען לפיטורים שלא כדין: פיטורים בזמן מחלה, היעדר שימוע, היעדר הודעה מוקדמת, אי־מסירת הודעה בכתב על תנאי העבודה, אי־הפרשות לפנסיה חרף קופה פעילה, תשלום שכר חסר וגמול שעות נוספות. בנוסף ביקש פיצוי בגין עוגמת נפש. המעסיקה טענה כי לא פיטרה את העובד אלא פעלה עקב היעדרויותיו וחוסר משמעתו; כי נמסרה לו הודעה מוקדמת; וכי לא שיתף פעולה בהסדרת הפנסיה. בתביעה שכנגד נטען כי העובד הטעה לגבי הכשרתו המקצועית, התרשל בעבודתו, נעדר יתר על המידה וגרם לנזקים, וכן נתבעה השבה של דמי נסיעות ששולמו ביתר.
דיון משפטי: בית המשפט דן בשאלות הבאות: (1) האם סיום ההעסקה היה פיטורים או התפטרות; (2) האם הפיטורים נעשו במהלך חופשת מחלה בניגוד לחוק דמי מחלה; (3) חובת השימוע והשלכות הפרתה; (4) הזכות לחלף הודעה מוקדמת; (5) חובת מסירת הודעה בכתב על תנאי עבודה; (6) חובת ההפרשה לפנסיה לעובד בעל קופה פעילה; (7) זכאות להפרשי שכר ושעות נוספות; (8) פיצוי בגין עוגמת נפש; (9) התביעה שכנגד – הטעיה מקצועית, התרשלות והשבת דמי נסיעות. בית הדין קבע, על בסיס הודאת המעסיקה והראיות (הודעה קולית והצהרות המנהל), כי מדובר בפיטורים ולא בהתפטרות. עם זאת, לא הוכח כי הפיטורים בוצעו במהלך חופשת מחלה: העובד לא הצליח להוכיח כי במועד הרלוונטי המציא אישור מחלה או יידע את המעסיקה כדין. אישורי המחלה הוצגו רק לאחר מועד ההודעה על סיום העבודה. לפיכך נדחתה הטענה לפיטורים בניגוד לחוק דמי מחלה. נקבע כי העובד פוטר לאלתר ועל כן זכאי לחלף הודעה מוקדמת בהתאם לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות. מאחר שלא השלים שנת עבודה, ויתר העובד על פיצויי פיטורים, ובית הדין סירב לפסוק סעד חלופי שלא נתבע (כגון רכיב פיצויים פנסיוניים שלא הופיע בכתב התביעה). עוד נקבע כי לעובד הייתה קופת פנסיה פעילה טרם תחילת עבודתו, ועל המעסיקה היה לבטחו מהיום הראשון. המעסיקה לא הוכיחה כי פעלה לברר או להסדיר את הנושא במועד סביר. בהיעדר תחשיב נגדי, התקבל תחשיב העובד ונפסק פיצוי בגובה תגמולי המעסיק שלא הופקדו, בתוספת ריבית. לעניין הפרשי השכר, השוואת דו"חות הנוכחות לתלושים העלתה פערי שעות שלא נסתרו, וטענת המעסיקה לניכוי הפסקות נדחתה בהיעדר בסיס חוזי או ראייתי. מנגד, התביעה לגמול שעות נוספות נדחתה בשל חוסר עקביות בגרסת העובד והיעדר ראיות לסתירת פנקס שעות העבודה שנוהל כדין על ידי המעסיקה, בהתאם לחוק שעות עבודה ומנוחה. בית הדין קבע כי לא הוכח שנערך שימוע כדין לפני הפיטורים: לא הוצג פרוטוקול, לא הוכח זימון תקין, והטענות בדבר אזהרות קודמות נטענו בעלמא. זימון שנשלח לאחר סיום יחסי העבודה אינו יכול לרפא את הפגם. על כן נפסק פיצוי משמעותי בגין פגמים בהליך הפיטורים, מכוח חובת תום הלב והפסיקה הנוהגת בדיני העבודה. הבקשה לפיצוי בגין עוגמת נפש נדחתה, משלא הוכחו נסיבות חריגות או פגיעה בזכויות מכוח חקיקה ייחודית (כגון חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות), וכן לא הוכח כי העובד סבל ממוגבלות רפואית רלוונטית בעת הפיטורים.
טענות המעסיקה להטעיה בדבר הכשרה מקצועית, התרשלות בעבודה, היעדרויות מרובות והצגת אישורי מחלה רבים – נדחו מחוסר ראיות אובייקטיביות. בית הדין קיבל את גרסת העובד כי השלים הסמכה מקצועית סמוך לתחילת עבודתו וכי המעסיקה לא פעלה בזמן אמת לבירור. גם הדרישה להשבת דמי נסיעות נדחתה, שכן התשלום שולם באופן עקבי בתלושי השכר והפך לחלק מתנאי העבודה המוסכמים, והמעסיקה לא הוכיחה טעות מהותית או שיעור זכאות אחר.
לסיכום: התביעה התקבלה בחלקה: נפסקו לעובד חלף הודעה מוקדמת, פיצוי בגין אי־מסירת הודעה על תנאי עבודה, תגמולי מעסיק לפנסיה, הפרשי שכר ופיצוי בגין פגמים בהליך הפיטורים, בצירוף ריבית. התביעה לשעות נוספות ולעוגמת נפש נדחתה. התביעה שכנגד נדחתה במלואה. בנוסף נפסקו הוצאות ושכר טרחת עורך דין לטובת העובד, ונקבעה זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה.
סעש 2909-05-23 מג'ד מנסור נגד איית חשמל ומיזוג אויר בע"מ (ניתן ביום: 26.01.26)
Reload document 
Open in new tab