שם השופט/ת: שוש חן נחום
פסק הדין עוסק במחלוקת בדבר הבעלות האמיתית בבית מגורים הרשום על שם בת, כאשר האם טענה כי היא הבעלים בפועל מאחר שמימנה את רכישתו ושיפוצו במלואם, ואילו הנתבע – בעלה לשעבר של הבת – טען לזכויות מכוח הרישום ומכוח דיני איזון המשאבים בין בני זוג. בית המשפט לענייני משפחה קיבל את התביעה וקבע כי חרף הרישום על שם הבת, הבעלות המהותית בנכס שייכת לאם. נקבע כי הנתבע אינו זכאי לכל חלק בנכס, וכי יש לתקן את הרישום, לבטל עיקול ולחייב את הנתבע בפינוי ובהוצאות.
רקע עובדתי: הבת והנתבע נישאו בשנת 2011 ונולדו להם שלושה ילדים. במהלך נישואיהם רכשו בני הזוג קרקע ובנו בית מגורים אחר במימון משכנתא והון עצמי. במקביל, בשנת 2017 רכשה האם נכס נוסף ביישוב אחר. לצורך רכישתו מכרה שתי דירות שהיו בבעלותה, השתתפה בהתמחרות באמצעות כונסי נכסים, שכרה שירותי עורך דין ומתווך, ושילמה את כלל התשלומים הנלווים לעסקה, לרבות מס רכישה ועלויות שיפוץ. הנכס נרשם על שם הבת, ובני הזוג וילדיהם עברו להתגורר בו בשנת 2018. ביום 31.08.2017 נחתם בין האם לבת הסכם שלפיו הכספים לרכישת הנכס ניתנו לבת כהלוואה שתושב בעת מכירת הנכס, בתוספת ריבית. בהסכם נקבע כי עד לפירעון מלא תהא לאם זכות שימוש והחזקה בנכס וקבלת הכנסותיו, וכי תשלומי השכירות מיחידת דיור יקוזזו מן ההלוואה. באותו יום חתם הנתבע על תצהיר בשולי ההסכם שלפיו אין לו ולאשתו זכויות בנכס ולא השקיעו בו כספים. בפועל שילמו בני הזוג לאם במשך כשבע שנים סכום חודשי קבוע, והאם השכירה את יחידת הדיור בנכס וגבתה את דמי השכירות לעצמה. לאחר פרוץ סכסוך בין בני הזוג בשנת 2023 הופסקו התשלומים והוטל עיקול על הנכס במסגרת הליכים רכושיים ביניהם.
התובעות (האם והבת) טענו כי הנכס נרכש במלואו מכספי האם ונרשם על שם הבת משיקולי מס בלבד ובנאמנות לטובת האם, וכי הנתבע ידע והסכים לכך במפורש. מנגד טען הנתבע כי מדובר בהלוואה שנתנה האם לבת לצורך רכישת הנכס, וכי הרישום על שם הבת והצהרת הון שהגישו בני הזוג לרשויות המס מעידים על בעלות משותפת הכפופה לאיזון משאבים. עוד טען כי בני הזוג השקיעו בנכס שיפוצים ומשאבים, וכי אין תוקף לתצהיר שחתם עליו מאחר שלא הבין את משמעותו.
הדיון המשפטי : בית המשפט בחן תחילה את מעמד הרישום בלשכת רישום המקרקעין מכוח סעיף 125(א) לחוק המקרקעין, הקובע כי הרישום מהווה ראיה חותכת לתוכנו. עם זאת הודגש כי הפסיקה הכירה בחריגים המאפשרים לסתור את המרשם במקרים חריגים, כאשר הוכחה בעלות מהותית שונה. לצורך כך נבחנות שתי שאלות מרכזיות: מי מימן בפועל את רכישת הזכויות, ומה היו הנסיבות שהובילו לרישום על שם אחר. נטל ההוכחה לסתירת המרשם הוגדר כנטל כבד במיוחד. בית המשפט קבע כי האם הוכיחה באופן ברור כי היא מימנה את מלוא רכישת הנכס והשיפוצים באמצעות מכירת שתי דירות ונטילת הלוואה. הנתבע הודה כי לא השקיע כספים ברכישת הבית ולא הציג אסמכתאות להשקעות מהותיות בשיפוצו. עוד נקבע כי האם נהגה בנכס מנהג בעלים: איתרה את הנכס, שילמה את כלל ההוצאות, ניהלה את השכרת יחידת הדיור, טיפלה בתחזוקה וגבתה דמי שכירות ישירות. מנגד, הנתבע לא פעל כבעלים לאורך שנים, לא דרש רישום זכויות ולא היה מעורב בניהול הנכס.
המחלוקת בדבר מהות התשלומים החודשיים – האם דמי שכירות או החזר הלוואה – הוכרעה לטובת גרסת התובעות. בית המשפט קבע כי פרשנות הנתבע אינה סבירה כלכלית, שכן החזר ההלוואה הנטען היה נמשך עשרות שנים ללא הצמדה וריבית מספקת. באשר להצהרת ההון שהגישו בני הזוג, נקבע כי אין בה כדי להוכיח בעלות קניינית, בהתאם לפסיקה שלפיה “הכסף מדבר” והבעלות נבחנת לפי מקור המימון וההתנהגות בפועל, ולא לפי רישומים חשבונאיים. בית המשפט ייחס משקל משמעותי לתצהיר שעליו חתם הנתבע בשנת 2017, שבו הצהיר כי אין לו זכויות בנכס. נדחתה טענתו כי לא הבין את המסמך, ונקבע כי חתימה על מסמך מהווה חזקה לידיעה ולהסכמה לתוכנו. אשר לסיבה לרישום על שם הבת, נקבע כי הרישום נעשה משיקולי מס לשם הפחתת מס רכישה. אף שמדובר בהתנהלות המעוררת קושי, אין בה כשלעצמה לשלול את טענת הבעלות המהותית של האם, שעה שהוכח כי היא זו שמימנה וניהלה את הנכס.
למעלה מן הצורך בחן בית המשפט גם את שאלת איזון המשאבים לפי חוק יחסי ממון. נקבע כי גם אילו היה הנכס נחשב כרכוש הבת, עדיין לא היה מקום לכלול אותו באיזון, מאחר שמדובר בנכס שנרכש מכספים חיצוניים של צד שלישי – האם – ולא הוכחה כוונת שיתוף ספציפית מצד בני הזוג. הנתבע לא הוכיח השקעות משמעותיות או “דבר מה נוסף” המעיד על שיתוף בנכס, כנדרש בפסיקה. בית המשפט קיבל את התביעה במלואה וקבע כי האם היא הבעלים הבלעדי של הנכס. ניתן צו לתיקון הרישום בלשכת רישום המקרקעין ובחברה המשכנת בכפוף לתשלום מיסים, בוטל העיקול שהוטל על הנכס, והנתבע חויב לפנות את הבית בתוך 90 יום.
תמ"ש 51155-12-23 אלמוניות ואח' נ' פלוני (ניתן ביום: 25.01.26)
Reload document 
Open in new tab