הרכב השופטים: דוד מינץ, אלכס שטיין, גילה כנפי-שטייניץ
נדחה ערעור על פסקי דין בהם נדחתה תביעת המערערים להצהיר עליהם כבעלים (או בעלי רשות בלתי הדירה) במקרקעין ביישוב בסמת טבעון, אשר נרשמו בשנת 1942 על שם המדינה במסגרת הליכי הסדר; נקבע, כי המערערים לא ביססו עילה לתקיפת הרישום בהסדר, כי תביעתם התיישנה לפני עשרות שנים, וכי לא ניתן כלל לזכות במעמד של רשות בלתי-הדירה במקרקעי ציבור.
רקע עובדתי: ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי חיפה, אשר בגדרו קיבל בית משפט קמא את בקשת המשיבה, מדינת ישראל, לסילוק התביעה על הסף. בתביעתם, ביקשו המערערים סעד הצהרתי כי יוכרו כבעלים בחלקת מקרקעין בשטח של כ-149 דונם המצויה בבסמת טבעון; לחלופין, המערערים עתרו להכרה כבעלי רשות בלתי הדירה במקרקעין. בשנת 1942 עברו המקרקעין נושא המחלוקת הליכי הסדר שבסופם נרשמו המקרקעין על שם המדינה. בין המדינה לבין המערערים (וקודם לכן – אבותיהם) התנהלו שורה ארוכה של הליכים משפטיים, בהם ניתנו פסקי דין לסילוק ידיהם מן המקרקעין, שלא קוימו. בית משפט קמא, בדחותו את התביעה מושא הערעור, קבע כי טענות המערערים לבעלות במקרקעין מכוח החזקה רבת שנים במקרקעין אינן רלבנטיות משעה שהושלמו הליכי ההסדר, ונרשמו הזכויות במקרקעין לטובת המדינה; וכי המערערים לא הניחו ולו תשתית מינימלית להוכחת אחת העילות לתיקון הרישום בעקבות ההסדר. כן נקבע, כי בשים לב לכך שהליכי ההסדר הסתיימו ברישום הזכויות במקרקעין לטובת המדינה בשנת 1942 – כ-81 שנים לפני הגשת התביעה – אף יש לדחות את התביעה מחמת התיישנות. אשר לטענה בדבר רשות בלתי הדירה, נפסק כי זכות כאמור במקרקעי הציבור תוכר אך במקרים חריגים ונדירים – נוכח האינטרס הציבורי בדבר השמירה על מקרקעי המדינה – והמקרה דכאן אינו נמנה ביניהם. לשיטת המערערים, טענותיהם נולדו רק לאחר השלמת הליך ההסדר – עם כפירתה של המדינה בשימוש שעושים המערערים מזה 100 שנים במקרקעין נושא המחלוקת; המערערים גרסו כי הרישום על שם המדינה נעשה תוך התחייבות לתושבי המועצה כי הרישום לא יפגע בזכות התושבים, ובכלל זאת בזכות המערערים, להחזיק במקרקעין נושא המחלוקת כבעלים. כן נטען כל-ידי המערערים, כי התנהלות המדינה ביחס למקרקעין מוכיחה כי נתנה הסכמה לכך שהמערערים יעשו שימוש במקרקעין. מנגד, טענה המדינה, כי תביעת המערערים הוגשה בחלוף תקופת ההתיישנות; כי טענתם לתרמית ברישום נטענה בעלמא; וכי קיים מעשה בית-דין ביחס לתביעה לזכויות קנייניות במקרקעין נושא המחלוקת.
דיון משפטי: בית המשפט העליון דחה את הערעור ופסק כי סעיף 81 לפקודת הסדר זכויות במקרקעין [נוסח חדש], התשכ"ט-1969, קובע כי "הרישום של מקרקעין בפנקס החדש יבטל כל זכות הסותרת אותו רישום, אם אין בפקודה זו הוראה אחרת לענין זה". הווה אומר: מיום שנסתיימו הליכי ההסדר, כל זכות שסותרת את הרישום מתבטלת. בשלב שלאחר רישום הזכויות, המחוקק הותיר פתח צר לסתור את נכונות הרישום בסעיפים 97-93 לפקודת ההסדר. סעיף 93 לפקודת ההסדר קובע כי "שוכנע בית המשפט לאחר ההסדר שרישומה של זכות בפנקס הושג במרמה, או שזכות שהיתה רשומה בפנקס קיים הושמטה מן הפנקס החדש או נרשמה בו שלא כשורה, רשאי בית המשפט, בכפוף לדין החל על התיישנות תובענות, להורות על תיקון הפנקס, אם דרך ביטול הרישום או בדרך אחרת כפי שבית המשפט ראה לנכון...". זה מכבר נקבע כי הבטחת יציבות המרשם וביצור אמינותו מחייבת פרשנות מצמצמת לסעיף זה, כך שתיקון המרשם ייעשה במשורה ואך ורק במקרים חריגים. מגמה זו עולה בקנה אחד עם עיקרון סופיות הרישום אשר בא לידי ביטוי בהוראת סעיף 81 לפקודה. המערערים ניסו לשכנע כי המדינה התחייבה בפניהם שזכויותיהם במקרקעין תישמרנה אף לאחר הרישום, וכפירתה בהתחייבות זו מוכיחה כי נפל פגם בהליכי ההסדר. דא-עקא, טענה זו נטענה לראשונה בכתב הערעור ומהווה הרחבת חזית, וממילא היא נטענה בעלמא מבלי שהובאה ולו תשתית עובדתית מינימלית להוכחתה. המערערים אינם מפרטים מתי ניתנה ההתחייבות הנטענת; מי בדיוק נתן אותה; למי בדיוק היא ניתנה; ומה היה היקפה – אם בכלל – וברי כי בנסיבות כאלה אין לטענה זו על מה להישען. אשר על כן, בית משפט קמא צדק בסלקו על הסף את התביעה מחמת היעדר עילה. אין לקבל גם את טענת המערערים לבעלות מכוח התיישנות רוכשת – משלא עלה בידי המערערים לבסס טענה לפגם בהליכי ההסדר לפי הוראת סעיף 93 לפקודת ההסדר, כל זכות התיישנות שצמחה למערערים עובר להליכי ההסדר, אם בכלל, היא זכות שסותרת את הרישום, ועל-כן היא בטלה לאחר הרישום. זאת ועוד: רכישת זכויות במקרקעין מכוח מנגנון של התיישנות רוכשת אינה אפשרית לאחר שנסתיימו הליכי ההסדר במקרקעין, בהתאם לסעיף 159(ב) לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969. באמצעות סעיף זה חיסן המחוקק זכויות במקרקעין מוסדרים מפני טענה בדבר התיישנות רוכשת אשר עומדת בסתירה לרישום. בשים לב לכל אלה, ברי הוא כי טענת המערערים לבעלות במקרקעין מכוח התיישנות רוכשת נדונה לכישלון – זאת, בין אם נטענה ביחס לתקופה שלפני הליכי ההסדר, ובין אם לאחר מכן. ואם בכך לא סגי, דין הערעור להידחות על הסף גם מחמת התיישנות. בפי המערערים טענה לבעלות במקרקעין מכוח פגם בהליכי ההסדר. אולם מאז הליכי ההסדר בשנת 1942, ועד הגשת התביעה לבית משפט קמא חלפו למעלה מ-80 שנים. המערערים טוענים לפגם בהליכי ההסדר עצמם, ותקופת ההתיישנות נמנית אפוא מיום סיום הליכי ההסדר. אף אם ניתן להניח לטובת המערערים כי מדובר בתקופת ההתיישנות הארוכה לפי סעיף 5(2) לחוק ההתיישנות, תשי"ח-1958 – של 25 שנים (משך תקופת ההתיישנות ביחס למקרקעין מוסדרים), לא יהיה בכך כדי לסייע למערערים. אין לקבל גם את טענת המערערים, הנסמכת על הוראת סעיף 8 לחוק ההתיישנות, כי עילת התביעה נודעה להם רק בשלב מאוחר יותר. הלכה היא כי העובדה שהמקרקעין שבמחלוקת רשומים על שם המדינה במרשם המקרקעין, אשר פתוח לעיון הציבור, די בה כדי להוביל למסקנה כי המערערים יכלו לדעת את תוכן הרישום אילו פעלו בשקידה ראויה.
ואשר לטענת המערערים לפיה שתיקתה של המדינה אל מול החזקת המערערים במקרקעין במשך שנים רבות מלמדת כי למערערים ניתן רישיון בלתי הדיר לשימוש במקרקעין – ההלכה הפסוקה קובעת כי רשות מכללא במקרקעי ציבור, אשר נוצרת עקב חדילת הרשויות מעשיית פעולה לסילוקו של מסיג הגבול, תוכר במקרים נדירים בלבד. כידוע, מקרקעי ציבור הם רבים וקיים קושי ממשי בפיקוח על השימוש שנעשה בהם. במציאות חיים זאת קשה לייחס לרשות מנהלית כוונה ליתן רשות מכללא לפולש להחזיק או להשתמש במקרקעי ציבור. רשות כאמור תוסק רק במקרים יוצאי דופן ותוך נקיטת משנה זהירות; המקרה דנן אינו נופל בגדר המקרים הנדירים אלו. זאת ועוד: הלכה היא עמנו כי רשות בלתי הדירה במקרקעי ציבור, אם תינתן – לעולם לא תוכל להתגבש לרשות בלתי הדירה שאינה ניתנת לביטול חד-צדדי (בכפוף להודעה מוקדמת). זאת, נוכח האינטרס הציבורי שלא לתמרץ מסיגי גבול לפלוש למקרקעי ציבור כדי לקבוע עובדות בשטח וליצור לעצמם זכות לצמיתות במקרקעין. שמירה על רכוש הציבור מחייבת את בית המשפט לעמוד בדווקנות על הלכה זו. לאור האמור, הערעור נדחה, ועמו נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע. נקבע, כי על המערערים לסלק את ידיהם מהמקרקעין לא יאוחר מיום 23.3.2025.
עא 8132/23 עאטף איברהים עלי חוסיין נ' מדינת ישראל רשות מקרקעי ישראל (ניתן ביום: 16.1.25)
Reload document 
Open in new tab