השופטת: דפנה ברק-ארז
לעורר: עו"ד נס בן נתן, עו"ד צאלח אבו עמשה
למדינה: עו"ד תמרה ולדמן מימון
כנגד הנאשם הוגש כתב אישום לבית המשפט המחוזי המייחס לו עבירות של ייצור, הכנה והפקה של סם מסוכן, החזקת סם שלא לצריכה עצמית, נטילת חשמל ושיבוש מהלכי משפט. על פי עובדות כתב האישום, העורר שכר בית לצורך גידול קנבוס, נטל חשמל מחברת החשמל שלא כדין עבור המעבדה, ובעת פשיטת המשטרה השליך את מכשיר הטלפון שלו למיכל מים כדי להעלים ראיות.
בד בבד עם הגשת כתב האישום, ביקשה המדינה לעצור את העורר עד תום ההליכים, כשהיא נסמכת על עילות של מסוכנות סטטוטורית וחשש לשיבוש הליכי משפט. המדינה הדגישה כי לחובת העורר עבר פלילי הכולל הרשעות בעבירות דומות וכי תלויים נגדו שני עונשי מאסר על תנאי, בעוד ההגנה ביקשה לבחון שחרור לחלופת מעצר לצורכי שיקום.
תסקיר המבחן הצביע על כך שהעורר משולב בתוכנית הכנה לטיפול בהתמכרויות בבית המעצר ומגלה מוטיבציה רבה לשינוי בחייו. על אף שהשירות זיהה סיכון משמעותי להישנות התנהגות עבריינית בשל התמכרויותיו, הוא המליץ לבחון את שילובו בקהילה טיפולית סגורה מתוך הערכה כי מסגרת זו עשויה להפחית את מסוכנותו באופן הולם.
בית המשפט המחוזי דחה את המלצת התסקיר והורה על מעצר עד תום ההליכים. השופטת א' דניאלי קבעה כי עבירת השיבוש והעבר הפלילי המכביד מלמדים על היעדר מורא מהחוק, וכי ככלל, העיתוי המתאים לבחינת חלופה טיפולית הוא בשלב גזירת הדין ולא בשלב המעצר.
בדיון בערר שהוגש לבית המשפט העליון, טען הסניגור כי יש ליישם בעניין מרשו את החריגים המאפשרים יציאה לטיפול כבר בשלב המעצר, בשל פוטנציאל ההצלחה הגבוה והרצון לקטוע את מעגל העבריינות. העורר פנה אישית לבית המשפט והדגיש בהתרגשות את רצונו העז להשתקם, בעוד המדינה עמדה על התנגדותה בשל חוסר האמון בעורר והערכת הסיכון המשמעותית.
השופטת דפנה ברק-ארז קיבלה את הערר וקבעה כי מדובר במקרה חריג המצדיק בחינה של חלופה טיפולית כבר עתה. היא ציינה כי תסקיר שירות המבחן סיפק עמדה מקצועית ברורה המצדדת בטיפול, וכי מדובר ב"עת רצון מיוחדת" שבה יש לאפשר לעורר לנצל הזדמנות לשיקום שאולי היא בלתי חוזרת מבחינתו.
נכח האמור נקבע כי העורר יצא לראיון התאמה בקהילה טיפולית עליה ימליץ שירות המבחן. לאחר קבלת תוצאות הראיון, יוחזר עניינו של העורר לבית המשפט המחוזי, אשר יבחן מחדש את האפשרות לשחררו לטיפול בהתאם לממצאים שיעלו.
עמ"ת (העליון) 19208-01-26 שמעון נ' מ"י, ניתן ביום 12.1.2026