נקבע כי אומנם נהוג ומקובל לעשות שימוש באבן ירושלמית בבניית מדרגות ציבוריות, ואומנם אין ציפייה כי המדרגות יהיו סימטריות לחלוטין, יחד עם זאת, אין להשלים עם מצב בו נמצאים חורים ושקעים ו/או חוסרים במדגרות המהווים סיכון ממשי להולכי רגל. בית משפט השלום אף דחה את טענת העירייה כי לפיה על התובעת היה להגיש נסח טאבו לגבי הבעלים של המדרגות שבהן נפלה. נקבע כי גם ללא תשריט ניתן לראות כי המדרגות מהוות שטח ציבורי פתוח אשר נמצא בשטח השיפוט של הנתבעת ובאחריותה המוניציפאלית. גובה הפיצוי הועמד על כ – 66,000 ₪.