נדחתה טענת עובדים שערבו לחובות מקום עבודתם כלפי הבנק כי הערבות נחתמה על ידם עקב כפיה ועושק מצד הבנק. נקבע כי לא כל איום משתמע של צד לחוזה או לחץ שחש הצד האחר בעקבות אותו איום ייחשב כפוגם ברצונו החופשי באופן המקים עילה לביטול החוזה בשל כפיה; ולא כל תחושת מצוקה או חולשה פיזית או נפשית שחש צד לחוזה תיחשב ככזו שהביאה אותו להתקשר בחוזה בניגוד לרצונו באופן המקים עילה לביטול החוזה בשל עושק.
עובד ואביו חתמו על כתב ערבות לחובות המעסיק לאחר איום הבנק כי במידה ולא יחתמו, לא תאושר הלוואה והעובדים לא יקבלו משכורת; העליון: אין בכך כל פגם