פסק הדין עוסק במחלוקת בדבר הבעלות האמיתית בבית מגורים הרשום על שם בת, כאשר האם טענה כי היא הבעלים בפועל מאחר שמימנה את רכישתו ושיפוצו במלואם, ואילו הנתבע – בעלה לשעבר של הבת – טען לזכויות מכוח הרישום ומכוח דיני איזון המשאבים בין בני זוג. בית המשפט לענייני משפחה קיבל את התביעה וקבע כי חרף הרישום על שם הבת, הבעלות המהותית בנכס שייכת לאם. נקבע כי הנתבע אינו זכאי לכל חלק בנכס, וכי יש לתקן את הרישום, לבטל עיקול ולחייב את הנתבע בפינוי ובהוצאות.
