השופט: דוד שאול גבאי ריכטר
למדינה: עו"ד דקלה מנחם
לנאשם: עו"ד אלי פוקסברומר, מטעם הסניגוריה הציבורית
הנאשם הורשע בביצוע ריבוי עבירות של הפעלת כלי טיס שאינו רשום, הפרת חובת רישוי לעובד טיס ושתי עבירות של הסגת גבול. מדובר במסכת אירועים שהתרחשו בין השנים 2014 ל-2018, במהלכם הטיס הנאשם, קצין צה"ל במילואים בדרגת רס"ן וטייס מסוקים בהכשרתו, כלי טיס לא מורשים מאזור מגוריו בשומרון. בין היתר, נחת הנאשם ללא אישור בשדה התעופה עטרות עם נוסעים, וכן תואר מקרה של "חליפה" מסוכנת בין מסוקו לבין מטוס "קרנף" של חיל האוויר, אם כי העובדות בנוגע לאירוע הקרנף בוטלו בהמשך ההליך.
השתלשלות ההליך המשפטי הייתה מורכבת וכללה שלוש הכרעות דין שונות, בין היתר בשל תיקון מקל בחוק הטיס שנכנס לתוקף בסוף שנת 2025. הנאשם העלה טענות הגנה רבות, וביניהן היעדר סמכות של חוק הטיס באזור יהודה ושומרון, הגנה מן הצדק בשל רדיפה מצד הרשויות, ושיהוי בהגשת כתבי האישום. כל טענות ההגנה הללו נדחו על ידי בית המשפט בהכרעת הדין הראשונה, תוך קביעה כי הנאשם היה מודע היטב לאי-חוקיות מעשיו.
לחובתו של הנאשם עמד עבר פלילי רלוונטי בגין עבירות דומות של הטסת כלי טיס ללא רישיון משנת 2013. באותו הליך קודם הוטל עליו מאסר על תנאי למשך שלוש שנים, שלגביו נקבע כעת כי הוא "חב הפעלה". בית המשפט העליון אף התייחס בעבר למעשי הנאשם וקבע כי אין מדובר רק בעשיית דין עצמית, אלא בפעולות הטומנות בחובן פוטנציאל ממשי לסיכון חיי אדם בשמיים ועל הארץ.
בטיעוניה לעונש עתרה ב"כ המדינה להטיל על הנאשם שנתיים מאסר בפועל, נוסף על הפעלת המאסר המותנה וחילוט התחייבויות כספיות. ההגנה טענה כי הנאשם פעל בתום לב ומתוך אמונה בצדקת דרכו במטרה להסדיר את ענף התעופה באזור יהודה ושומרון. לטענת הסניגור, היותו של הנאשם טייס צבאי מיומן שללה את הסיכון הממשי במעשיו, וכי חוסר הבהירות המשפטי מצד הרשויות מצדיק להימנע מהפעלת המאסר המותנה משיקולי צדק.
בבחינת הערכים המוגנים הדגיש השופט דוד שאול גבאי ריכטר כי הנאשם פגע בתכליתו העיקרית של חוק הטיס שהיא שמירה על בטיחות הטיסה והסדרת התעופה האזרחית, וכי למרות הבהרות חוזרות ונשנות מצד חיל האוויר, רשות התעופה האזרחית (רת"א) והמשטרה, הוא המשיך במעשיו. בנוסף, נדחתה הטענה כי מיומנותו המקצועית של הנאשם מפחיתה מהסיכון ונקבע כי דווקא ממנו היה מצופה להישמע להוראות בדקדקנות.
לזכותו של הנאשם נזקפו תרומתו המשמעותית לביטחון המדינה, הכוללת פינוי פצועים והטסת כוחות במלחמת "חרבות ברזל", וכן היותו אב ל-11 ילדים. בית המשפט ציין כי רשויות המדינה עצמן היו "אובדות עצות" לגבי אופן יישום החוק במשך תקופה ארוכה, מה שהוביל לתיקון החקיקתי המקל בשנת 2024. כמו כן, צוין לטובה כי הנאשם החל בהליכים להסדרת רישיון הטיס האזרחי שלו, דבר המהווה סוג של קבלת אחריות.
בקשת ההגנה לביטול ההרשעה נדחתה תוך קביעה כי הנאשם אינו עומד בתנאי ההלכה הפסוקה. נקבע כי נוכח אופי העבירות והישנותן, ביטול ההרשעה יעביר מסר שגוי לציבור. עם זאת, בית המשפט העיר כי רשויות הצבא צריכות לשקול מחדש את שירות המילואים של הנאשם נוכח השינוי במצב החוקי, ורמז כי התקנות המחייבות היעדר רישום פלילי לצורך רישוי טיסה עלולות להיתפס כחסרות מידתיות בנסיבות מסוימות.
בגזירת העונש קבע השופט מתחם ענישה שנע בין חודשי מאסר בודדים ל-24 חודשים בגין מכלול המעשים, אך בשל הנסיבות המקלות והתיקון בחוק, הוחלט כי הנאשם ירצה 6 חודשי עבודות שירות, מאסר על תנאי וחתימה על התחייבות.
ת"פ (השלום – ירושלים) 71078-11-18 מ"י נ' משולמי, ניתן ביום 26.1.2026
Reload document 
Open in new tab