השופטים: גילת שלו, דינה כהן, איתי ברסלר-גונן
לנאשם 1: עו"ד יוסף אלנאססרה
לנאשם 2: עו"ד נאשף דרוויש
לנאשם 3: עו"ד יאיר דרייגור
לנאשם 4: עו"ד ראוף נג'אר
ביום 8 באוגוסט 2021 הוגש נגד הנאשמים כתב אישום המייחס להם עבירות של מעשה טרור הכולל יידוי אבן או ירי לעבר כלי תחבורה ועבירות בעלות מניע גזעני, וזאת בשל מעורבותם באירועי ההתפרעויות האלימות שהתרחשו בצומת נבטים שבכביש 31, בתאריכים 11 ו-12 במאי 2021, במהלך תקופת מבצע "שומר החומות.
לאחר הליך שמיעת ראיות ממושך הגיעו הצדדים להסדר טיעון במסגרתו תוקן כתב האישום משמעותית והנאשמים הורשעו בביצוע עבירות של יידוי אבן לעבר כלי תחבורה, התפרעות, וחבלה במזיד ברכב – כולן ממניע גזעני, כאשר נאשם 4 הורשע גם בסיוע למעשה פזיזות באש ממניע גזעני. הרקע העובדתי המתוקן מתאר כיצד הנאשמים הגיעו לצומת נבטים בעקבות קריאות ברשתות החברתיות, הציתו צמיגים לחסימת הכביש ויידו אבנים לעבר רכבים ואוטובוסים שזוהו כנהוגים על ידי יהודים, תוך גרימת נזק כבד וסיכון חיי אדם.
במהלך הטיעונים לעונש העלתה ההגנה טענה כבדת משקל של "הגנה מן הצדק" שעניינה אכיפה בררנית כלפי מעורב נוסף באירועים, סלמאן אבו סריאעה. ההגנה הצביעה על כך שסלמאן, שחלקו ביידוי האבנים ובחסימת הצירים היה דומה ואף משמעותי יותר מזה של הנאשמים, הועמד לדין בבית משפט השלום בעבירות קלות בהרבה. ב"כ המדינה הדגישה את חומרת העבירות האידיאולוגיות המבוצעות בעת חירום בטחוני ועתרה בתחילה לעונשי מאסר ממושכים שבין 42 ל-65 חודשים בפועל.
בית המשפט קיבל את טענת האכיפה הבררנית וקבע כי המדינה לא סיפקה הסבר מניח את הדעת לאפליה הקיצונית בין סלמאן לנאשמים. נקבע כי מדובר בפגיעה מהותית בתחושת הצדק, המצדיקה הקלה משמעותית בעונש כסעד לריפוי הפגם שנוצר בהגינות ההליך המשפטי.
תסקיר שירות המבחן בעניינו של נאשם 1 תיאר צעיר ללא עבר פלילי שנטל אחריות על מעשיו והשתלב בטיפול קבוצתי אינטנסיבי. שירות המבחן התרשם משינוי חיובי עמוק ומהבנה של חומרת המעשים, ולפיכך המליץ על עונש של עבודות שירות. לגבי נאשם 2 תואר תהליך שיקומי יוצא דופן במסגרת תוכנית "חומש" וקבוצות דיאלוג שנועדו לעיבוד אירועי "שומר החומות". הנאשם בחר לתרום לחברה באופן אקטיבי לאחר אירועי ה-7 באוקטובר 2023 דרך התנדבות חקלאית ביישובי עוטף עזה, פעולה שנתפסה על ידי בית המשפט כהוכחה למהפך תודעתי פנימי אמיתי.
בעניינו של נאשם 3 צוין כי הוא נשוי ואב לילדים קטנים שעבר הליך של "צדק מאחה קהילתי", הפגין אמפתיה כנה כלפי נפגעי העבירה והתנדב בשיקום יישובי הנגב המערבי לאחר פרוץ המלחמה. נאשם 4 שהיה סטודנט לסיעוד בעת האירוע, הביע בושה עמוקה על המניע הגזעני שיוחס לו ומנהל כיום אורח חיים נורמטיבי לחלוטין ולהערכת השירות, סיכוי הישנות העבירה מצדו נמוך מאוד והמליץ להימנע ממאסר מאחורי סורג ובריח.
בנימוקי השופטת גילת שלו הודגש השילוב בין טענת ההגנה מן הצדק לבין המהפך האישי והקהילתי של הנאשמים המצדיק סטייה ממתחמי הענישה המחמירים. השופטת הסבירה כי חלוף הזמן הרב (כ-4 שנים) והעובדה שהנאשמים תרמו למדינה ברגעי משבר לאומיים, מטים את הכף לטובת אינטרס השיקום על פני אינטרס הגמול. השופטת דינה כהן הצטרפה לעמד ה זו והוסיפה כי חוסר השוויון באכיפה מחייב הגנה על טוהר ההליך השיפוטי באמצעות ענישה מתונה יותר. השופט איתי ברסלר-גונן ציין כי פעולות ההתנדבות של הנאשמים לאחר טבח ה-7 באוקטובר מוכיחות שהם רואים את עצמם כחלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית.
נוכח האמור לעיל קבע בית המשפט כי למרות שמתחם העונש הראוי בנסיבות רגילות היה צריך לכלול מאסר בפועל של מספר שנים, האיזון המשפטי מחייב ענישה בקהילה, ודן את ארבעת הנאשמים ל-9 חודשי עבודות שירות, עונשי מאסר על תנאי וקנס בסך 7,500 שקלים חדשים.
ת"פ (המחוזי – באר-שבע) 17501-08-21 מ"י נ' נצאצרה ואח', ניתן ביום 11.3.2026
Reload document 
Open in new tab