טענתו המרכזית של העותר היא שלמרות שהוא חי עם בת זוג במשך שנים רבות ויש להם ילדים משותפים, "ידוע בציבור" נדרש לעמוד בתנאי פורמלי "הצהרתי" בלבד (למשל קיומו של מסמך בכתב כגון טופס הצהרה חתום בפני עו"ד). העותר טען שהוא רשום בתעודת הזהות כרווק ולא חתם על הטופס, ומכאן שהוא "רווק". בית המשפט לעניינים מנהליים דחה את הטענה בקובעו כי השאלה האם אדם הוא חלק מתא משפחתי תלויה בנסיבות האובייקטיביות של אותו אדם. בית המשפט אף הזכיר כי בפני הבנק הצהיר העותר שהוא וזוגתו ידועים בציבור, על מנת לקבל משכנתא לרכישת הדירה. "המצב המשפחתי של אדם אינו מעיל שהוא לובש ופושט בהתאם לתנאי מזג האוויר – אם ירצה לקבל ההנחה הינו רווק ואם ירצה לקבל משכנתא הינו ידוע בציבור" כך בית המשפט.