פסק הדין עוסק במחלוקת הורית חריפה סביב קטין כבן 12, שבמרכזה סרבנות קשר מלאה מצד הבן כלפי אמו, על רקע סכסוך מתמשך בין ההורים. בית המשפט נדרש להכריע בסוגיות של אחריות הורית, זמני שהות ודרכי טיפול, תוך איזון בין זכויות ההורים לעקרון העל של טובת הילד. נקבע כי סרבנות הקשר נובעת משילוב של התנהלות מנכרת מצד האב לצד קשיים רגשיים והתנהלות נוקשה מצד האם. חרף זאת, לא נשללה מסוגלות הורית של מי מההורים. בית המשפט קבע כי בשלב זה אין לכפות חידוש קשר או טיפול משפחתי, אך יש להבטיח טיפול רגשי לקטין.
