נקבע כי חופש הביטוי כולל גם את הזכות להביע דעה שלילית מאד על אופיו והתנהגותו של אדם. בהמשך לכך ציין ביהמ"ש כי במקרה הנדון, יש לראות באמירותיו של הנתבע כלפי התובע ביחס לאופיו ('חסר המוסר והאתיקה') ומעשיו ('חתרנותו') כהבעת דעה על התנהגות התובע בתפקיד ציבורי (מנהל מגמת המוסיקה בבית ספר) ובקשר לעניין ציבורי.
דחיית תביעת לשון הרע כנגד מורה למוסיקה למרות שהציג את האחראי עליו כחסר אתיקה ומוסר, חתרן ההורס את מגמת המוסיקה