הנאשם, יליד 1969, הורשע עפ"י הודאתו בעבירות של הכנה, ייצור והפקה של סמים מסוכנים, החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית ונטילת חשמל. לפי עובדות כתב האישום המתוקן, בחודש 5/23 שכר הנאשם דירה בקרית מוצקין וממועד זה עד ליום 3.1.24 החזיק בדירה יחד עם אחרים, סם מסוג קנביס. לשם הכשרת הדירה כמקום לגידול הסם, חוברה הדירה, במרמה, למתקני חברת החשמל, שלא דרך מונה החשמל, בעלות כוללת של עשרות אלפי שקלים. כמו כן, צויידה הדירה במזגנים, מפוחים, מאווררים, משאבות מים ומפזרי לחות ששימשו למעבדת הסם. ביום 3.1.24 נתפסו בדירה 441 שתילים של קנביס במשקל כולל של 139.52 ק"ג.
בגזר הדין שניתן ביום 14.7.24 ציין השופט ניצן סילמן את היעדר ההמלצה הטיפולית, את העבר הכולל עבירת סמים בה הורשע המבקש וכן את קיומו של סיכון להישנות העבירות חרף מאסרים שריצה בעבר. לקולא צויין מצבו הרפואי של המבקש אשר סובל מקשיי התניידות וכאבים, קבלת האחריות, הבעת החרטה, ההודאה ושילובו בהליכי טיפול במסגרת "בית חם" במהלך זמן זה, נמנע המבקש מלהפר את התנאים וכן צויין כי נכון למועד זה, הוא נקי מסמים.
נוכח מכלול הנסיבות, כמות הסם שנתפסה ואי ההמלצה השיקומית בתסקיר, נידון המבקש לעונש של 30 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי, פיצוי בסך 10,000 ₪ לחברת החשמל, חילוט כלל הכלים והציוד שנתפסו בדירה ופסילת רישיון נהיגה וזאת למשך 12 חודשים מסיום ריצוי מאסרו. בפני בית המשפט העליון בקשה לעיכוב ביצוע רכיב המאסר בפועל אשר נגזר על המבקש.
השופט עופר גרוסקופף מצא לנכון להיענות לבקשה משני טעמים עיקריים: ראשית, עמדת הפרקליטות בבית המשפט קמא הייתה להשאיר לשיקול דעת בית המשפט את האפשרות של דחיית תחילת ריצוי העונש עד לשמיעת הערעור, ונראה כי בית המשפט קמא ביקש מבחינה מהותית להיענות לבקשה. שנית, בהינתן מצבו הרפואי המורכב של המבקש, מוטב כי בטרם יוחלט באופן סופי על ריצוי עונש מאסר מאחורי סורג ובריח, יונח לפני בית המשפט של ערעור תסקיר עדכני ביחס אליו.