לא מתקיימות בענייננו נסיבות מיוחדות הקשורות בטובת הקטינה (בת 17.5 במועד החתונה שנקבע), המצדיקות מתן היתר לנישואיה, בטרם ימלאו לה, 18 שנה. אין די בטענות לתחושת בגרות ובשלות כמו גם השתייכות לחברה דתית מסויימת (בענייננו חרדים). יש להוכיח נסיבות חריגות למקרה הספציפי וכאלה לא הוצגו; מאחר שהאב יצא מכלל סכנת חיים, אין עילה להתיר נישואי הקטינה בשל מצבו הרפואי של האב; ביהמ"ש שוכנע כי המניע העיקרי לנישואין הוא האיסור הדתי, של "שמירת נגיעה" בין זה ובין נסיבות חריגות המצדיקות מתן היתר נישואין המרחק גדול.