הנאשם, יליד שנת 2000, הורשע בעבירה של הפקרה אחרי פגיעה. על פי עובדות כתב האישום. נטען כי ביום 18.10.19 נהג הנאשם ברחוב מנחת יצחק כאשר שרה ואחייניותיה הקטינות ירדו מאי התנועה עליה עמדו והחלו לחצות את הכביש שלא במעבר חציה. לפתע אחת האחייניות רצה על הכביש והנאשם שלא האט את רכבו, פגע בה והיא הוטחה מספר מטרים הצידה על גבה. חרף העובדה שהנאשם הבחין בפגיעה הוא נמלט מהמקום תוך שהוא מתעלם מקריאותיהם של עוברי האורח אליו. לחובת הנאשם, בעל רישיון נהיגה משנת 2019, שלוש הרשעות בגין נהיגה ברכב בהיותו בלתי מורשה לנהיגה, מהירות וסטייה מנתיב הנסיעה תוך הפרעה לתנועה.
בתסקירי המבחן שהוגשו בעניינו של הנאשם עלה כי המדובר באב לתינוק כבן חצי שנה שגדל והתחנך בקהילה החרדית ועבד כמפקח בחברה המספקת שירותי ניקיון. בבואו לגבש המלצה ציין השירות את הירתמותו של הנאשם לתהליך הטיפול הקבוצתי אשר במהלכו הצליח להגמיש את עמדותיו הנוקשות ולהביע אמפטיה כלפי נפגעת העבירה לפיכך הומלץ על ענישה בדמות עבודות שירות.
ב"כ המאשימה ציין את העובדה כי הודאתו של הנאשם נמסרה רק לאחר שהחל דיון ההוכחות ואף נשמעה עדת תביעה ראשונה והודגשה סמיכות הזמנים בביצוע עבירות התעבורה כולן, כמו גם העובדה שהעבירה האחרונה בה הורשע, עבירת הקנס, בוצעה לאחר שנתפס מבצע את העבירה כאן. לאור האמור עתרה המאשימה לעונש של 11 חודשי מאסר בפועל, פסילת רישיון נהיגה ל-3 שנים ועונשים נלווים.
הסניגור עמד על כך שלנאשם לא מיוחסת אחריות לתאונה והפנה לעובדה שבמעמד ההודיה, לאחר שהנאשם חזר בו מכפירתו, התקיים שיח בין הנאשם לבין סבתה של נפגעת העבירה במהלכו לקח הנאשם אחריות על האירוע, ציין את הבושה שהוא חש, את תקוותו שהילדה לא תחווה טראומה והביע את התנצלותו. סבתה של הילדה ציינה כי אין תביעת פיצוי על נזק משום שלא נגרם נזק, וקיבלה את התנצלות הנאשם. עוד נטען כי מאז האירוע חלפו כ-4 שנים, שלא בעטיו של הנאשם, שכן, למאשימה לקח כמעט שנה וחצי להגיש את כתב האישום, על אף שהחקירה הסתיימה כעבור שבוע. תוך זמן זה נכנסה מגפת הקורונה ובסופה של התקופה גם פרצה מלחמה. ובזמן זה הנאשם נישא והביא לעולם ילד ונמצא במקום חדש בחייו, כאשר אשתו אינה מודעת כלל לאירוע.
השופטת שביט ציינה כי הנאשם לא הסגיר עצמו אף לאחר ביצוע העבירה ולא לקח אחריות בהזדמנות הראשונה. לקולה צויין כי בזמן שהנאשם הפקיר לגורלה ילדה רכה בשנים, היא לא נותרה לבדה והיו סביבה אנשים שהושיטו עזרה ראשונה והזעיקו את כוחות ההצלה וכי בדרך נס לא ארע כל פגע לילדה, על שאף שעלול היה להיגרם נזק ממשי ואף אבדן חיים חלילה. בנוסף, לעבירה בה הורשע הנאשם לא נלוו עבירות תעבורה נוספות בפרט כי לא הוטלה עליו אחריות לגרימת התאונה.
בהתחשב בדרך הטיפולית שעשה הנאשם, בהתחשב בגילו הצעיר במועד ביצוע העבירה ונוכח האמור לעיל גזרה השופטת על הנאשם עונש של 9 חודשי עבודות שירות, פיצוי הקטינה בסך 5,000 ₪, פסילת רישיון למשך 3 שנים ופסילה על תנאי.
Reload document 
Open in new tab