מר רהב הגיש תביעה כנגד מר לוינסון שטען כי רהב הוא "חזיר חניה" שהחנה את רכבו בניגוד לחוק, ואילו לוינסון הגיש תביעה כנגד רהב בגין שלושה ציוצים בטוויטר שפרסם רהב ובהן טען כי לוינסון מסובך בחובות והאשימו בהתפרצות אלימה בשנת 2008. לאחר בחינה של הראיות, קבע בית המשפט כי מחד הרכב שחנה שלא כדין אינו של רהב ומנגד כי רהב לא הוכיח את טענתו בדבר הסתבכותו של לוינסון בחובות (אולם כן הצליח להוכיח כי לוינסון היה מעורב במידת מה ב "התפרצות אלימה").
תביעות לשון הרע ההדדיות של היחצ"ן רני רהב והעיתונאי חיים לוינסון התקבלו חלקית וקיזזו אחת את השניה