השופטת: ג'ויה סקפה שפירא
לנאשמת: עו"ד מיכאל עירוני
הנאשמת הורשעה על פי הודאתה במסגרת כתב אישום מתוקן בחמישה אישומים שונים, אשר ייחסו לה עבירות של סרסרות למעשי זנות, החזקת מקום לשם זנות, פרסום בדבר שירותי זנות וכן עבירות מס. על פי העובדות המתוארות, בין החודשים אוגוסט 2015 ואפריל 2017, ניהלה והפעילה הנאשמת, לבדה וביחד עם שותפה, בתי בושת למתן שירותי מין בדירות שכורות בירושלים, בתל אביב ובלוד. במסגרת פעילות זו, דאגה הנאשמת לשכור את הנכסים, לפרסם את שירותי המין ברשת האינטרנט, לגייס נשים למעגל הזנות, לתפעל את המענה הטלפוני מול הלקוחות ולגבות מחצית מדמי האתנן ששולמו. במקביל לכך, היא נמנעה במכוון ובמשך קרוב לשנתיים מלדווח על עיסוקה והכנסותיה לרשויות המס.
מתסקירי המבחן שהוגשו בעניינה של הנאשמת עולה כי היא עלתה ארצה בגיל 22 ונכנסה בעצמה למעגל הזנות, וכי עברה הפלילי כולל שלוש הרשעות קודמות בעבירות דומות שבהן לא השתלבה בעבר בהליך טיפולי. אף על פי שהנאשמת נטתה להמעיט בפני קצין המבחן מחלקה בניהול המקומות, התרשם השירות כי היא מגלה מוטיבציה כנה להיעזר בגורמי הטיפול ואף החלה להשתלב בפועל בעמותת "הופכות את היוצרות". לאור תהליך השיקום הראשוני הזה, ובשים לב לכך שהצליחה לצאת ממעגל הזנות ולעבוד כיום בניקיון, הומלץ על עונש בדמות עבודות שירות.
ב"כ המדינה הדגישה את החומרה שבניצול נשים לצרכי רווח אישי, עתרה לקביעת מתחמי עונש נפרדים לעבירות הזנות ולעבירות המס וביקשה לגזור על הנאשמת עונש כולל של 36 חודשי מאסר בפועל. סניגורה של הנאשמת שהדגיש את היותה שורדת זנות בעצמה שפעלה ממצוקה כלכלית וכן את השיהוי הניכר והבלתי מוסבר של כארבע שנים בהגשת כתב האישום, עתר לאימוץ מלא של המלצת שירות המבחן.
השופטת ג'ויה סקפה שפירא קבעה כי ארבעת האישומים הנוגעים לעבירות הזנות מהווים מסכת עבריינית אחת בעלת קשר ענייני הדוק, ולכן יש לראות בהם אירוע אחד. לעומת זאת, נקבע כי עבירות המס פוגעות בערכים חברתיים שונים לחלוטין, כגון הגנה על הקופה הציבורית ועיקרון השוויון בנטל, ולכן הן מצדיקות קביעת מתחם עונש נפרד.
במסגרת ניתוח נסיבות ביצוע העבירות, נדחו טענות ההגנה לפיהן הנאשמת שימשה כעובדת זוטרה בלבד וצוין כי מעשיה התאפיינו בתכנון מוקדם, בלוגיסטיקה מורכבת ובהפקת רווחים כספיים משמעותיים ביותר על גבן של הנשים שגופן נוצל וכבודן נרמס. עם זאת, עומדת לזכותה העובדה המוכחת כי הצליחה להיחלץ לחלוטין ממעגל הזנות, אינה עוסקת בתחום מזה כתשע שנים ומנהלת מאז אורח חיים נורמטיבי ככל הניתן תוך התפרנסות מעבודת כפיים.
בנוסף לכך, ניתן משקל רב לחלוף הזמן המשמעותי מאז ביצוע העבירות ועד למתן גזר הדין, תקופה ארוכה של כמעט תשע שנים אשר חלקה הגדול נבע מעיכובים שאינם רובצים לפתחה של הנאשמת. במהלך שנים אלו לא נפתחו תיקים פליליים חדשים והיא הוכיחה שינוי מהותי באורח חייה, כאשר החלטת בית המשפט הושפעה באופן ישיר גם מרקעה הפוסט-טראומטי כמי שחוותה בעצמה פגיעות קשות בעברה במעגל הזנות, ולכן שליחתה למאסר בפועל עלולה להוביל לרגרסיה חמורה במצבה הנפשי השברירי.
שיקול אחרון שהוביל לתוצאה המקלה עסק בצורך להגן על מראית פני הצדק, שכן הטיעונים לעונש נשמעו במקור לפני שופט אחר שפרש לגמלאות והוא זה שביקש לקבל חוות דעת מהממונה על עבודות השירות. החלטה זו של המותב הקודם פיתחה אצל הנאשמת ציפייה לגיטימית והסתמכות ממשית לכך שבית המשפט אינו מכוון להטיל עליה עונש של מאסר בפועל, ולכן שליחתה לכלא בשלב זה תפגע פגיעה חמורה באינטרס ההסתמכות שלה ובהגינותו של ההליך השיפוטי כולו.
נוכח חלוף הזמן הממושך, הרקע הנפשי המורכב של הנאשמת והאינטרס הציבורי שבשמירה על מראית פני הצדק, גזרה השופטת על הנאשמת עונש של 9 חודשי עבודות שירות, תוך הפעלת עונש מאסר על תנאי קודם בן 4 חודשים באופן חופף לחלוטין. בנוסף הוטלו על הנאשמת מאסר על תנאי, קנס בסך 5,000 ₪ וצו מבחן.
ת"פ (השלום – ירושלים) 66331-12-19 מ"י נ' טוויל, ניתן ביום 26.05.2026
Reload document 
Open in new tab