הנאשם, יליד 2001, הורשע על בסיס הודאתו במסגרת הסדר דיוני בשלושה תיקים פליליים שונים הכוללים שתי עבירות איומים בתיק העיקרי, עבירת היזק לרכוש במזיד בתיק הצירוף הראשון ועבירת איומים נוספת בתיק הצירוף השני. האירועים המתוארים בכתבי האישום התרחשו בין השנים 2021 ל-2023, כאשר בתיק המרכזי איים הנאשם על הוריו ברצח ועל שוטר שהגיע למקום, ובתיקי הצירוף שבר חלון רכב ללא היכרות מוקדמת עם בעליו ואף שפך בנזין על רכב אחיו בעודו אוחז במצית לאחר שזה סירב לבקשתו להשתמש ברכב.
מתסקיר שירות המבחן עלה כי הנאשם, רווק המתגורר בחולון, אינו עובד וסובל מקשיים משמעותיים עוד מילדותו, כאשר משפחתו מוכרת היטב למערכת בריאות הנפש. בדיקה שנערכה לו בשנת 2024 להתאמה לבית משפט קהילתי העלתה כי מדובר בצעיר חסר יציבות בעל נזקקות טיפולית גבוהה, אך בשל סירובו להשתלב בתוכנית הטיפולית נמצא כי אינו מתאים למסגרת זו. צויין כי הנאשם נטה לטשטש את מעשיו, הכחיש את האיומים כלפי השוטר וטען כי אינו זוכר את האירוע כלפי אמו, תוך שהוא מביע חרטה פורמלית בלבד ומתקשה לגלות אמפתיה כלפי הקורבנות. שירות המבחן התרשם כי הנאשם מחזיק בעמדה קורבנית ונעדר תובנה לגבי הסיכון המשתקף ממעשיו, ובשל היעדר שיתוף פעולה ובדיקות שתן שסירב לבצע, נקבע כי קיים סיכון גבוה להישנות עבירות בעתיד.
למרות התרשמותו השלילית של שירות המבחן, העניק בית המשפט לנאשם הזדמנות נוספת לבחינת הליך טיפולי, אך גם בתקופת הדחייה הוא המשיך להביע התנגדות לשיתוף פעולה והפגין מוטיבציה חיצונית בלבד שנועדה להקל בעונשו. חוות דעת פסיכיאטרית שנערכה לנאשם קבעה כי למרות היותו מוכר למערכת מזה שנים רבות, הוא נמצא כשיר ואחראי לעמוד לדין פלילי.
בטיעוניה לעונש עתרה להטלת עונש של 12 חודשי מאסר בפועל. מנגד, ביקש הסניגור להתחשב במצבו הנפשי והבריאותי המורכב של מרשו ובהיעדר הרשעות קודמות, וביקש להסתפק בתקופת המעצר שכבר ריצה.
השופטת ענת יהב כי יש לבחון כל אירוע בנפרד שכן מדובר בכתבי אישום שונים שבוצעו במועדים שונים כלפי מתלוננים שונים ללא "קשר הדוק" ביניהם. נקבע כי מתחם העונש ההולם בתיק האיומים המקורי ובתיק ההיזק לרכוש מתחיל ממאסר מותנה ועד מספר חודשי מאסר. עם זאת, בתיק הצירוף השני, בשל השימוש המאיים בבנזין ומצית, נקבע מתחם ענישה חמור יותר המתחיל ממספר חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות.
טענת ההגנה בדבר "קרבה לסייג אי שפיות הדעת" נדחתה על ידי בית המשפט, שקבע כי הנאשם לא עמד בנטל ההוכחה הנדרש להראות כי יכולתו להבין את מעשיו הוגבלה באופן משמעותי. צויין כי פעולת מילוי הבנזין מלמדת על תכנון מוקדם וכי הפסיכיאטר המחוזי אף העלה חשד לניסיון התחזות מצד הנאשם.
לקולה התחשבה השופטת בהודאת הנאשם, בחיסכון בזמן השיפוטי ובעובדה שזהו מעצרו הראשון בחייו. כמו כן, נלקחו בחשבון נתוניו האישיים המורכבים הכוללים נכות בשיעור 40% ודרגת אי כושר עבודה של 100%, לצד יכולות קוגניטיביות נמוכות.
נוכח האמור נידון הנאשם ל-60 ימי עבודות שירות, עונשי מאסר על תנאי, פיצויים בסך 500 ש"ח לשוטר ו-750 ש"ח לבעל הרכב שנפגע. כמו כן חויב הנאשם בחתימה על התחייבות.
Reload document 
Open in new tab