הנאשמים, ביניהם המערער (נאשם 3), הורשעו בעבירת ייבוא סם מסוכן. כמפורט בעובדות האישום המתוקן, ביום 14.1.23 נתפס בכבודה אותה נשאו הנאשמים בשובם מקפריסין, סם GBL בנפח כולל של 37.685 ליטר נטו, מוסלקים בבקבוקים הנחזים להיות מוצרים תמימים וחוקיים. במזוודתו של המערער נמצאו 5.740 ליטר נטו של הסם (בשישה בקבוקים).
מתסקיר מבחן בעניינו של המערער עלה כי הוא נעדר עבר פלילי, מתקיים מקצבת נכות בשיעור של 40% מהמל"ל ומעבודתו כקופאי. מקורותיו עולה כי הוא בוגר תואר ראשון ושני במסגרת עתודה, שירת שירות קבע כקצין טכני בחיל האוויר, לאחר מכן עבד במשרד הביטחון כמנהל רכש. המערער אובחן כסובל מהפרעות נפשיות והתנהגותיות כתוצאה משימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים, לרבות הפרעה אפקטיבית דו קוטבית והפרעה סכיזואפקטיבית. בעקבות הידרדרות במצבו הנפשי, חבר לחברה שולית והפסיק ליטול טיפול תרופתי עד לכדי התקף פסיכוטי ואשפוז פסיכיאטרי. צויין כי המערער שולב בקבוצה טיפולית והומלץ על העדפת הפן השיקומי על פני שיקולי הענישה האחרים.
בטיעוניו לעונש טען בא-כוחו של המערער בבית המשפט קמא כי מרשו ביצע את העבירה מתוך רצון להשתייכות חברתית, וכי כיום הינו נקי מסמים, עובד כקופאי ברשת מזון וצפוי להשתלב במרכז לתחלואה כפולה.
בבואה לגזור את דינם של הנאשמים ציינה השופטת מרב גרינברג כי חרף העובדה שמדובר באנשים נורמטיביים, אף לא אחד מהם עצר את עצמו או את חבריו מלהשלים את מעשה העבירה, והפצת הסם בארץ נמנעה אך בשל תפיסתם בשדה התעופה. הודגש שפוטנציאל הנזק של מעשיהם רב ביותר, בצד זאת מדובר במעשה חד פעמי.
אשר למערער, נקבע כי לא עלה בידיו להרים את נטל ההוכחה ולבסס טענתו כי מצבו הנפשי מקרבו לסייגי האחריות הפלילית באופן שישפיע על מתחם הענישה. המדובר במי שביצע את המעשים במהלך תקופה לא קצרה שבה חווה נסיגה במצבו הנפשי, התנהל באורח חיים שולי והשתמש בסמים. באותה תקופה לא היה שרוי במצב פסיכוטי, ואף הוא אינו תולה את הסיבה לביצוע המעשים במצבו הנפשי. לפיכך, גזרה עליו עונש מאסר בפועל בן 14 חודשים בצירוף עונשים נלווים. בפני בית המשפט העליון ערעור על גזר הדין.
בית המשפט העליון קבע כי נוכח נסיבותיו הפרטניות של המערער, תסקיר שירות המבחן העדכני וחוות דעת הממונה על עבודות השירות, חלף 14 חודשי המאסר בפועל שנגזרו על המערער, עונשו יהא 9 חודשי עבודות שירות.
Reload document 
Open in new tab