הנאשם הורשע על פי הודאתו במסגרת שני כתבי אישום שונים בעבירות של איומים, היזק לרכוש והפרת הוראה חוקית, אשר בוצעו על רקע מערכת היחסים עם אשתו. האירועים הראשונים התרחשו בשנת 2022, ובמהלכם השליך הנאשם מראת זכוכית ושלט טלוויזיה וגרם להם נזק, ובהמשך אף שלח למתלוננת מסרונים קשים ובהם איום אכזרי ומפורט שצוטט בגזר הדין: "העונש שלך יהיה שאני ישפוך לך שמן רותח על הפנים... אני ממש מסוכן ואני לא צוחק... את בבעיה חמורה את תאבדי את כל הפנים היפות שלך לכך החיים ואת הבוגד איתך אני ירצח מאה פעמים ויתאבד, רחל תיזהרי ממני בקטע ... ". מסכת העבירות נמשכה בחודש דצמבר 2023, כאשר הנאשם השליך חפצים בביתו בנוכחות אשתו ובתם הקטינה, איים בתחנת המשטרה כי ירצח אותה, וביום למחרת הפר את תנאי שחרורו המגבילים שהורו על הרחקתו ומעצר ביתו, בכך שהגיע לבית וקילל את המתלוננת.
מתסקירי מבחן שהוגשו בעניינו עלה כי המדובר בנכה צה"ל בשיעור של 50% הסובל מפוסט טראומה קשה ממלחמת לבנון, לצד טרגדיה משפחתית שחווה עקב פטירת אחת מבנותיו התאומות במהלך הלידה. למרות נתוני הפתיחה החיוביים של הנאשם, הכוללים היעדר עבר פלילי ותואר אקדמי, שירות המבחן הצביע על קשיי ויסות משמעותיים, סף תסכול נמוך והתנהגות אימפולסיבית הנובעת ממצבו הנפשי והדגיש כי הוא מתקשה לשמור על רצף טיפולי ומעקב פסיכיאטרי. נוכח סירובו להשתלב באשפוז או בטיפול פסיכיאטרי אינטנסיבי העריך השירות בתסקירים הראשוניים כי נשקף ממנו סיכון גבוה להישנות העבירות.
בטיעוניה עמדה המאשימה על הפגיעה הקשה בביטחונה של המתלוננת בתוך ביתה והאופי המצמרר והאכזרי של הודעות האיום, ועל כן עתרה לקביעת מתחם ענישה שנע בין 10 ל-24 חודשי מאסר בפועל ולגזירת 14 חודשי מאסר בתוך המתחם. מנגד, הדגישה ההגנה את הרקע הנפשי הסבוך של הנאשם והשפעתו על תפקודו וביקשה להסתפק בימי מעצרו ולהטיל עליו עונש של מאסר מותנה בלבד.
השופט טל ענר ניתח את חומרת האירועים וקבע כי בעוד שהנזק לרכוש בכתב האישום הראשון אינו ברף החומרה הגבוה, הרי שעבירת האיומים מגיעה לרף חומרה גבוה במיוחד בשל אופיים הקונקרטי, המפורט והמפחיד של המסרונים שנשלחו. באשר לתיק השני, נקבע כי עיקר החומרה טמון בהעזתו של הנאשם להמשיך ולאיים על אשתו בפני אנשי חוק מיד בתום חקירתו, לצד עצם ההפרה של התנאים המגבילים, אף שצוין כי ההפרה עצמה לא לוותה באלימות פיזית.
בהתייחסו למדיניות הענישה הנוהגת בעבירות אלימות במשפחה ציין השופט כי מדובר ברעה חולה המצריכה לפרקים הטלת עונשי מאסר בפועל ממש, גם ללא עבר פלילי, וזאת מתוך מגמה להרתיע ולהגן על קורבנות העבירה. יחד עם זאת, בשל נסיבותיו הייחודיות של המקרה ומצבו הנפשי הברור של הנאשם, נקבע מתחם עונש הולם הנע בין מספר חודשי מאסר בפועל ועד ל-18 חודשי מאסר.
הנימוק המרכזי אשר הוביל לתפנית משמעותית בניהול ההליך היה החלטתו החריגה של השופט לדחות שוב ושוב את מתן גזר הדין שנכתב, על מנת לאפשר לנאשם הזדמנות אמיתית לשלב טיפול פסיכיאטרי מתאים. ואומנם, במהלך תקופת הדחיות, הנאשם אושפז מרצון לתקופה מסוימת ואף שולב במוסד הטיפולי "רוח ים" (בית מאזן), והתפתחויות חיוביות אלו הקהו במידת מה את הערכת המסוכנות שנשקפה ממנו בתחילת הדרך.
לצד הקשיים המתמשכים בשיתוף הפעולה של הנאשם עם גורמי המרפאה של משרד הביטחון, נזקפו לזכותו עברו הנקי והעובדה שבמהלך השנה האחרונה לא נרשמו לחובתו אירועים אלימים נוספים. יתרה מכך, ניתן משקל משמעותי לעדות אחיו של הנאשם ולדיווחה של המתלוננת עצמה, שאישרה כי חל שיפור ניכר במצבו, כי הוא שומר על תנאי ההרחקה, משלם את חובותיו ומקיים קשר חיובי עם בנותיו.
נוכח האמור לעיל נידון הנאשם ל-5 חודשי עבודות שירות ועונשי מאסר על תנאי.
Reload document 
Open in new tab