השופט: אלון גביזון
למדינה: עו"ד אורלי פיתוסי
לנאשם: עו"ד יוסי זילברברג
הנאשם, צעיר כבן 19, הורשע על פי הודאתו בעבירות של ניסיון ייצוא סם מסוכן והחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית. על פי עובדות כתב האישום, בנובמבר 2024 הגיע הנאשם למעבר הגבול "יצחק רבין" כשהוא נוהג ברכב מסוג סקודה שבבעלותו, מתוך כוונה לעבור לירדן. בחיפוש שנערך ברכב על ידי כוחות הביטחון, התגלו בדפנות תא המטען חבילות עטופות של סם מסוג חשיש במשקל כולל של כ-61.849 ק"ג ברוטו.
תסקירי שירות המבחן הציגו תמונה מורכבת של צעיר, ללא עבר פלילי, שגדל בנסיבות חיים קשות ונטל על עצמו את עול פרנסת משפחתו עקב מצבו הבריאותי של אביו. הנאשם שיתף כי פעל תמורת בצע כסף שהוצע לו על ידי אדם אחר, מתוך רצון לסייע כלכלית למשפחתו. להתרשמות השירות המדובר במי שעבר הליך טיפולי מעמיק ומשמעותי, גילה מוטיבציה גבוהה לשינוי, ניתק קשרים שוליים והשתלב בעבודה יצרנית, ועל כן הומלץ על ענישה שיקומית בדמות עבודות שירות.
בטיעוניה לעונש עתרה ב"כ המדינה לקבוע מתחם ענישה מחמיר שבין 32 ל-52 חודשי מאסר בפועל, תוך הדגשת הפגיעה בערכים המוגנים, כמות הסם הגדולה והתכנון המוקדם. נטען כי יש להעדיף את שיקולי ההרתעה על פני נסיבותיו האישיות של הנאשם ולהטיל עליו גם קנס משמעותי ופסילת רישיון.
ההגנה ביקשה מבית המשפט לאמץ את המלצת שירות המבחן ולהסתפק בהטלת עונש של עבודות שירות, תוך שהיא מבססת את טיעוניה על דוקטרינת ה"הגנה מן הצדק". במוקד הטיעון עמדה טענה לאכיפה בררנית פסולה: מתברר כי בפרשה היה מעורב אדם נוסף שזהותו ידועה, ואף שראיות חפציות (טביעות אצבע על אריזות הסם) הצביעו עליו כמי שהסליק את הסמים ברכב, בחרה המאשימה באופן תמוה שלא להגיש נגדו כתב אישום. בית המשפט, שהקדיש נתח משמעותי מהחלטתו לבחינת סוגיה זו, קבע כי המאשימה לא סיפקה הסבר מניח את הדעת למחדל האכיפה. נקבע כי אי-העמדתו לדין של המעורב המרכזי השני יוצרת עיוות דין כלפי הנאשם הנוכחי, ומהווה שיקול כבד משקל להקלה בעונשו.
בבואו לקבוע את מתחם העונש ההולם עמד השופט גביזון על חומרת עבירות הסמים ופוטנציאל הנזק הרחב הגלום בהן, בפרט בכמויות מסחריות. השופט סקר את מדיניות הענישה הנוהגת והדגיש כי עבירת ייצוא הסם היא מהחמורות שבפקודה, כאשר העונש המרבי עליה עומד על 20 שנות מאסר. עם זאת, מדובר בסם מסוג חשיש הנחשב "קל" יחסית לסמים אחרים, וכי מדובר ב"ניסיון" בלבד שכן הסם לא עזב את גבולות הארץ.
לאור נסיבות המעשה קבע בית המשפט כי מתחם העונש ההולם נע בין 30 ל-60 חודשי מאסר בפועל, לצד מאסר על תנאי וקנס. בנוגע לרכיב הקנס, נקבע מתחם שבין 10,000 ל-30,000 ש"ח. השופט ציין כי חלקו של הנאשם היה מרכזי כיוון שהוא היה בעל הרכב והנהג שהגיע למעבר הגבול.
נוכח האמור לעיל נידון הנאשם לעונש של 9 חודשי עבודות שירות, מאסר על תנאי, קנס בסך 10,000 ₪ וצו מבחן.
ת"פ (המחוזי – באר-שבע) 2240-12-24 מ"י נ' אלמעאבדה, ניתן ביום 12.4.2026
Reload document 
Open in new tab