הנאשם הועמד לדין בשנת 2021 בגין התנהלותו בעת ששימש כראש עיריית חדרה וכיו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בין השנים 2013–2018. במסגרת הליך גישור, תוקן כתב האישום והנאשם הודה והורשע בעבירה יחידה של הפרת חובה רשמית המוטלת עליו כעובד ציבור. על פי עובדות כתב האישום המתוקן, הנאשם חש מחויבות מוסרית ואישית כלפי קבלן ויזם נדל"ן מקומי אשר פעל פוליטית לטובת בחירתו, ובשל כך נקלע למצב בו הפעלת שיקול דעתו השלטונית בענייניו של היזם עלולה הייתה להיות מושפעת ממחויבות זו ומחשש מפניו. חרף ניגוד עניינים סובייקטיבי זה, הנאשם לא פסל את עצמו מלדון בענייניו של היזם בוועדה המקומית, אִפְשֵׁר לו גישה ישירה ללשכתו, ואף היה מעורב בהסכמה למחיקת פגישות עמו מיומנו וכן בבקשה להרחיקו מהעירייה לאחר שנודע לו על חקירה משטרתית בעניין.
במסגרת ההליך הוגש תסקיר מטעם שירות המבחן אשר סקר את רקעו של הנאשם, יליד 1956, נשוי, אב לארבעה וסב לנכדים, המנהל אורח חיים נורמטיבי לחלוטין וללא עבר פלילי. קצינת המבחן התרשמה כי הנאשם לקח אחריות מלאה על מעשיו, הביע חרטה כנה והבין את כשליו כעובד ציבור, לצד המחיר האישי, המשפחתי והתעסוקתי הכבד ששילם לאורך שש שנות ניהול ההליך. לאור הערכת שירות המבחן כי רמת הסיכון להישנות עבירות בעתיד היא נמוכה ביותר, ומתוך התחשבות בנזק העמוק לדימויו העצמי של מי שעיצב את חייו סביב שירות המדינה, המליץ השירות לבטל את ההרשעה הפלילית ולהסתפק בהטלת צו שירות לתועלת הציבור (של"צ) בהיקף של 250 שעות.
כחלק מנימוקיו המפורטים להחלטה ניתח השופט שלמה בנג'ו את טיבה של העבירה שיוחסה לנאשם ומצא כי מדובר בעבירת מחדל ספציפית המצויה בצד הנמוך של קשת העבירות הנוגעות לטוהר המידות השלטוני. צויין כי העמדה לדין פלילי בעבירה זו היא נדירה ביותר במחוזותינו וכי המדינה נוהגת להסתפק במקרים דומים בהעמדה לדין משמעתי או בסגירת תיקים באמצעות הסדרים מותנים, נתון אמפירי המלמד על רמת חומרה פחותה בהשוואה לעבירת המרמה והפרת האמונים הכללית.
באשר לנסיבות ביצוע העבירה נקבע כי אף שהנאשם אכן חטא והפר את חובתו הציבורית לדווח על ניגוד העניינים, הרי שבחינת האירועים מלמדת כי החשש מפני השפעה זרה לא התממש בפועל במעשים מושחתים. ההחלטות בוועדה המקומית לתכנון ובנייה התקבלו כולן על דעת הדרג המקצועי הבכיר ובעניין בית החולים הסיעודי אף פנה הנאשם לייעוץ המשפטי ופעל בהתאם להנחיותיו, כך שלא נגרם נזק ממשי לציבור או לפרט, והנאשם לא הפיק כל רווח או טובת הנאה אישית ממעשיו.
בנוסף לכך, מתח בית המשפט ביקורת על המאשימה אשר הפליגה בטיעוניה למחוזותיו של כתב האישום המקורי תוך שימוש ברטוריקה מחמירה שאינה תואמת את העובדות בהן הודה הנאשם. השופט הדגיש כי חובתו המשפטית של בית המשפט היא לגזור את הדין אך ורק בהסתמך על עובדות כתב האישום המתוקן, ומשנמחקו בהסכמת המדינה עבירות המרמה ושיבוש הליכי המשפט, אין מקום לייחס לנאשם מאפיינים החורגים מהתשתית המוסכמת.
במישור האישי סקר השופט בהרחבה את מסכת חייו המפוארת של הנאשם, אשר הקדיש 34 שנים משנותיו הטובות ביותר לשירות קרבי ומבצעי בצה"ל והשתחרר בדרגת תת-אלוף. בית המשפט ייחס משקל רב לעובדה שהנאשם מילא תפקידי פיקוד עילאיים, נטל אחריות פיקודית אמיצה באירועים קשים בעבר, והמשיך לתרום לחברה באפיקים התנדבותיים וקהילתיים רבים, דבר המוכיח כי המעידה הנדונה בתיק זה אינה מאפיינת את אישיותו כלל ועיקר. יתרה מכך, קיבל השופט את טענות ההגנה בדבר קיומו של נזק קונקרטי וממשי לעתידו התעסוקתי של הנאשם, לאחר שהוצגו בפניו מכתבים רשמיים המעידים כי הרשעה פלילית תמנע ממנו להשתלב בגופים ביטחוניים וציבוריים.
מעבר לשיקולים אלו מצא השופט בנג'ו מקור עצמאי נוסף לביטול ההרשעה בדוקטרינת ההגנה מן הצדק, נוכח פגמים מהותיים שנתגלו בהתנהלותן של רשויות האכיפה במהלך החקירה. השופט הצביע על פגיעה חמורה ובלתי חוקית בזכות לפרטיות, אשר התבטאה בביצוע תיעוד חזותי אסור בלשכת ראש העיר בניגוד לחוק האזנות סתר וכן בחדירה פולשנית ודרסטית לטלפון הנייד של רעיית הנאשם, אזרחית תמימה שלא הייתה חשודה בדבר, ללא כל מקור סמכות חוקי.
נוכח האמור לעיל הורה השופט על ביטול הרשעתו של הנאשם והטיל עליו ביצוע של"צ בהיקף של 250 שעות.
Reload document 
Open in new tab