השופט: איתי הרמלין
למאשימה: עו"ד אביב שיטרית
לנאשם: עו"ד טל גלאון
כתב אישום הוגש נגד נאשם בגין איומים על עורך דין שייצג את גרושתו בהליכי הוצאה לפועל וגירושין. המתלונן, עורך דין במקצועו, סיפר כי קיבל את ייצוגה של גרושת הנאשם בפברואר 2022. לאחר מספר ימים, התקשר אליו הנאשם, והמתלונן אמר לו שאינו יכול לדבר עמו כיוון שהוא מיוצג על ידי עורך דין. בהמשך, שלח המתלונן הודעת וואטסאפ לנאשם ובה הבהיר כי הוא רשאי לייצג את גרושתו בהליכי הוצאה לפועל, אך לא בהליכי גירושין. בתגובה, איים הנאשם על חייו של המתלונן אם ימשיך לייצג את גרושתו. בשיחת טלפון נוספת, חזר הנאשם על איומיו ואיים לפגוע בו ובמשפחתו. המתלונן, שחשש לחייו ולחיי משפחתו, הגיש תלונה במשטרה.
במסגרת חקירתו בבית המשפט, טען הנאשם כי הדברים שאמר בהודעה ובשיחה לא היו איום ממשי וכי הם נאמרו בלהט הרגע. לדבריו, כאשר החל המתלונן לייצג את גרושתו, הוא שלח לו הודעה שיגיע למשרדו לסגור את החוב. הנאשם התקשר למתלונן וביקש להיפגש עמו כדי "לראות איך סוגרים את זה", אך המתלונן סירב. בתגובה, אמר הנאשם למתלונן שאם דרכו למלחמה בהוצאה לפועל, "חייו יהיו בגיהנום" כיוון שגרושתו אף תבעה עורכי דין קודמים שייצגו אותה, וזה חלק מה"גיהנום" שהיה צפוי למתלונן. בנוסף הצהיר הנאשם: "אני יודע עליו הכל ולא באתי אליו הביתה. לא דפקתי לו בדלת. הוא עורך דין לגיטימי שיודע מה הוא צריך לעשות. עו"ד [שמו של המתלונן] הוא פושע. ברור שהוא פושע. הוא מתנהג בצורה לא ראויה לעורכי דין".
בחקירתו הנגדית הוסיף הנאשם כי המתלונן אמר לו ש"יזיין את אשתו וייקח לו את הנכסים", ולכן אינו מצטער על הדברים שאמר לו בעידנא דריתחא. בנוסף, הדגיש כי לא איים על המתלונן שייפגעו בו אלא רק שיבואו אנשים לדבר עמו "יסגרו איתו את החשבון... ולא מדובר באנשים מפוקפקים".
השופט איתי הרמלין ציין כי בשני האישומים שבכתב האישום לא מדובר באיומים ברורים ומפורשים. ההתבטאות הראשונה של הנאשם בהתכתבות עם עורך הדין החדש של גרושתו הייתה: "אם לקחת את התיק על מנת לסיים את הסאגה, אז נדבר. אם אתה למלחמה ולהוצל"פ, חייך יהיו בגיהנום". התבטאות זו היא רב משמעית, ואינה מהווה בהכרח איום בלתי חוקי. זאת, כיוון שניתן לפרשה כניסוח בוטה ולא מוצלח של אזהרה מפני הקשיים המשפטיים והכישלון המשפטי הצפויים לעורך הדין והצד שהוא מייצג, אם יבחרו בדרך לעומתית ("מלחמה") ולא בדרך של הידברות ופשרה ("לסיים את הסאגה").
עם זאת, נקבע כי שיחת הטלפון נושא האישום השני הייתה ניסיון הפחדה תוך שימוש באיום מרומז בפגיעה פיזית. בסיסו של האיום המרומז בשימוש בתיבה: "יבואו אנשים", שמעורר אסוציאציה לאיום נפוץ בשפת הרחוב: "אני אשלח אליך אנשים", שהוא איום בפגיעה פיזית. לכך מצטרפת העובדה שהנאשם הדגיש שאותם אנשים יגיעו לבית מגוריו של עורך הדין המתלונן ולא למשרדו.
לפיכך, זיכה השופט את הנאשם מן העבירה המיוחסת לו באישום הראשון, והרשיע אותו בעבירה המיוחסת לו באישום השני.
ת"פ (השלום – ת"א-יפו) 15830-11-22 מ"י נ' פיכמן, 11.2.2025
Reload document 
Open in new tab