התקבלה תביעה לאכיפת זיכרון דברים למכירת דירת מגורים בנתניה שנכרת בשנת 2000, אולם יתרת התמורה במסגרתו לא שולמה לאורך השנים, בעיקר בשל התנהלות יורשות המוכר; נקבע, כי הוכח שזיכרון הדברים תקף ומחייב את הצדדים; וכי בנסיבות העניין, מחד גיסא, יש לשערך את יתרת התמורה בגין הדירה כך שתישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום שבו היה על הרוכשים לשלמה לפי זיכרון הדברים ועד למועד התשלום בפועל; ומאידך גיסא, יש לקזז מיתרת התמורה את הסכומים ששולמו מתחילת ההליך בגין דמי שכירות.