על מנת לאשר העברת קטין למשפחה המעוניינת לאמצו לפי סעיף 12(ג) לחוק האימוץ, על ביהמ”ש לבחון התקיימותם של שני תנאים מצטברים: תנאי חקיקתי, לפיו המעבר מוצדק “כדי למנוע נזק לילד”, ותנאי פסיקתי, לפיו הונחה תשתית לכאורית מספקת להכרזת הילד כבר-אימוץ. במקרה הנדון מתקיימים שני התנאים האמורים, ומתבקש להורות על העברת הקטינה למשפחה המעוניינת לאמצה.
השמת הקטינה במשפחה המעוניינת לאמצה עדיפה, שכן היא תמנע ממנה נזק שיגרם לה מהישארותה באומנת החירום