הערר הוגש על החלטת בית המשפט המחוזי מיום 20.10.25 אשר הורתה על מעצרו של הנאשם עד לתום ההליכים המשפטיים. הנאשם הוא אחד מ-10 נאשמים המואשמים, בעיקר, בעבירות של סחר בנשק מול סוכן משטרתי, כאשר לנאשם מיוחס אישום אחד מסוג זה.
הנאשם נעצר ביום 21.7.25 ובתסקיר המבחן מיום 16.10.25 צוין כי בני המשפחה שהוצעו כמפקחים הם אנשים נורמטיביים, אך גישתם המקלה עלולה להקשות עליהם בזיהוי מצבי סיכון, ועל כן שירות המבחן נמנע מלהמליץ על חלופת מעצר.
בדיון שהתקיים בבית המשפט המחוזי לאחר הגשת התסקיר טען הסניגור כי התסקיר לא בחן את הורי הנאשם כמפקחים ולא התייחס לקשר בין מצבו הנפשי של הנאשם לביצוע העבירות ולעובדה שמצב זה אינו מאפשר מעצר מאחורי סורג ובריח. מנגד טענה ב"כ המדינה כי אין קשר בין הקשיים הנפשיים לביצוע העבירות וכי שב"ס יספק מענה טיפולי הולם. בית המשפט המחוזי הורה על מעצר עד תום ההליכים, בהתאם למדיניות הנוהגת בעבירות נשק, וציין כי לא הוצג טיעון הקושר בין המצב הנפשי לביצוע העבירה, וששיקול הדעת ובוחן המציאות של הנאשם תקינים.
במסגרת הערר לבית המשפט העליון, שב הנאשם על טענותיו בדבר מצבו הנפשי והקושי במעצרו, וכן כי שירות המבחן לא בחן את הוריו כמפקחים אפשריים, תוך דגש על עברו הפלילי הלא-מכביד.
השופטת ברק-ארז קבעה כי אין מקום לקבל את הטענה שהתסקיר לא התייחס להורים, אך סברה כי יש מקום לבחינה ספציפית נוספת של התאמתם לשמש כמפקחים אנושיים, בצדו של פיקוח אלקטרוני. ההצדקה לכך נעוצה בתיעוד האובייקטיבי שהוצג בנוגע למצבו הנפשי של הנאשם, אשר מראה כי הנאשם סובל מתסמינים כגון "מצב חרדתי ודכאוני מלווה בהתקפי פאניקה" ו"חוסר שינה ונדודי שינה סיוטים ממושכים", המכבידים במיוחד על שהותו במעצר.
נוכח האמור והעובדה שהנאשם נטול עבר פלילי משמעותי ומבלי לגרוע מהמדיניות הכללית בעבירות נשק, הורתה השופטת ברק-ארז על הגשת תסקיר משלים על ידי שירות המבחן עד ליום 2.12.2025 לבית המשפט המחוזי.
Reload document 
Open in new tab