האירוע בגינו נעצר העורר, עיתונאי במקצועו, החל כסכסוך כספי מול בעלת גן ילדים בראשון לציון, על רקע דרישתו להחזר תשלום עבור הימים שבהם בנו לא שהה בגן במהלך תקופת מלחמה. על פי כתב האישום, לאחר שהגיע לגן נוסף של אותה בעלת עסק, צעק ודרש את כספו, הגיע העורר בשעת לילה למבנה הגן והצית אותו בעת שדיירים שהו בבניין המגורים שמעליו, מה שהוביל לנזק לרכוש הגן בלבד בנס. עצר לאחר שזוהה במצלמות האבטחה, ולמרות שהכחיש את החשדות וטען כי מדובר בניסיון להשתיקו בשל תחקיר עיתונאי שערך על בעל הגן, הוגש נגדו כתב אישום חמור בגין הצתה.
לאחר שזוהה במצלמות האבטחה הוגש נגדו כתב אישום ביום 18.9.25 המייחס לו עבירת הצתה והוא שוחרר למעצר עד תום ההליכים בפיקוח אלקטרוני. בהמשך הוגשה בקשה לעיון חוזר להסרת הפיקוח לצורך יציאה לעבודה. בית המשפט המחוזי קיבל את הבקשה באופן חלקי בלבד והתיר "חלונות התאווררות" מצומצמים, אך הותיר את הפיקוח האלקטרוני על כנו.
העורר טען כי יש להקל בתנאיו בשל נסיבות משפחתיות וכלכליות קשות, וכן נוכח המלצתו החיובית של שירות המבחן אשר התרשם מהפחתה במסוכנותו ומהמפקחת המוצעת במקום העבודה. המדינה טענה כי טרם חלף זמן מספיק המצדיק את שינוי התנאים וכי רמת המסוכנות של העורר עודנה גבוהה, בפרט בהתחשב בעברו הפלילי ובקרבת מקום העבודה לזירת ביצוע העבירה.
השופטת דפנה ברק-ארז ציינה כי אף שיש לנקוט בגישה הדרגתית בכל הנוגע להסרת מגבלות מעצר, במקרה זה קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות איזון שונה. שכן, המדובר בצורך כלכלי של משפחת העורר לפרנס את ילדיהם ואת חוות הדעת המקצועית של שירות המבחן שמצאה את הפיקוח המוצע במקום העבודה כאיכותי וראוי. כמו כן ניתן לגשר על החשש מפני קרבת העורר לזירת העבירה באמצעות קביעת תנאים מגבילים מתאימים.
לאור האמור קיבלה השופטת את הערר במובן זה שנקבע כי נקודת האיזון מאפשרת לעורר לצאת לעבוד באופן חלקי תחת פיקוח, והורתה על החזרת התיק לבית המשפט המחוזי על מנת שיורה על העברת העורר למעצר בית (ללא פיקוח אלקטרוני) בתנאים שיאפשרו לו יציאה לעבודה בפיקוח במשך שלושה ימים בשבוע בשלב ראשון. בנוסף ניתנה הוראה לבחון את האפשרות שהעורר יעבוד מביתו ביתרת ימי השבוע.
Reload document 
Open in new tab