שם השופט/ת: אביגדור דורות
הערעור על החלטת המנהל המיוחד, בה הודיע המנהל על תיקון החלטתו בתביעת החוב של המערער, דינה להידחות. בניגוד לטענת המערער, המנהל המיוחד פעל בסמכות המוקנית לו במסגרת תפקידו כשתיקן את הכרעת החוב, ללא אישור ביהמ"ש. כמו כן, בנסיבות העניין המנהל המיוחד רשאי היה להציץ מאחורי הפרגוד של פסק הדין של ביה"ד לעבודה, ולקבוע בהכרעת החוב סכום אחר מזה שנקבע בפסק הדין. לבסוף, לא נמצא כי יש מקום לטענות המערער בעניין פרשנות סעיף 183 לחוק המל"ל.
רקע עובדתי: ערעור על החלטת המנהל המיוחד, בה הודיע המנהל המיוחד על תיקון החלטתו בתביעת החוב של המערער, כך שסכום החוב שאושר יעמוד על 53,296 ₪ בלבד (חלף 114,813 ₪). החלטה זו ניתנה על בסיס סעיף 183 לחוק הביטוח הלאומי.
דיון משפטי: ביהמ"ש המחוזי דחה את הערעור וקבע כי הלכה מקובלת היא שחוקים ותקנות פרוצדורליים נכנסים לתוקף באופן מידי וחלים על הליכים תלויים ועומדים. זאת, בניגוד לדינים מהותיים שחלים בד"כ באופן פרוספקטיבי. הטעם לכך הוא כי פרוצדורה אינה עניינו האישי של המתדיין, היא, כביכול, עניינו וקניינו של ביהמ"ש. כפי שנפסק, השאלה כיצד יש להבחין בין הוראת דין מהותי להוראה דיונית עשויה להיות מורכבת. ככלל, הדין המהותי הוא הזכויות והחבויות החלות על הפרטים; בעוד הדין הדיוני הוא מערכת הכללים שחלה על ההתדיינות ביחס לזכויות וחבויות אלה. בפועל, הפרוצדורה והמהות שלובות זו בזו, וההבחנה ביניהן אינה תמיד חד משמעית. גם לפרוצדורה יש לא אחת השפעות מרחיקות לכת על הזכויות המהותיות.
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי ותקנותיו מסדירים את סמכות הנאמן להכריע בתביעות חוב. סעיף 211(א) לחוק קובע כי הנאמן יברר תביעת חוב שהוגשה לו ויחליט אם לאשרה או לדחותה. בנוסף, תקנה 130(א) מעניקה לנאמן סמכות מפורשת, מיוזמתו או לבקשת מי שנפגע מהכרעתו, לבטל הכרעת חוב שאושרה או להפחית את סכומה, אם נפלה בה טעות או התגלו עובדות חדשות המצדיקות זאת. סמכות זו, לביטול או הפחתת הכרעת חוב, אינה דורשת אישור של ביהמ"ש. תקנה זו הינה תקנה בעלת אופי פרוצדורלי, ומשכך, מרגע כניסת תקנות חדלות פירעון לתוקף, יש להחילן על הליכים תלויים ועומדים. על כן, המנהל המיוחד פעל בסמכות המוקנית לו במסגרת תפקידו כאשר תיקן את הכרעת החוב.
ולגופו של עניין. סעיף 211 לחוק חדל"פ קובע כי הנאמן רשאי, באישור ביהמ"ש, לדחות תביעת חוב בשל חוב שניתן לגביו פסק דין, אם מצא כי "התקיימו נסיבות אחרות שבהן פסק הדין ניתן בלא בירור לגופו של עניין ובשל כך יש חשש ממשי שאינו משקף נכונה את חוב היחיד". במקרה הנדון, ביה"ד לענייני עבודה נתן פסק דין בו חויבה החברה שבפירוק בסך של 313,313 ₪ בגין אי תשלום שכר עבודה, פיצויי פיטורים ורכיבי שכר נוספים. בהתאם להוראות פרק ח' של חוק המל"ל, עובד זכאי לגמלה בעד חוב שכר עבודה ופיצויי פיטורים שמעסיקו נותר חייב לו, ועל כן, הסכום אותו אישר ביהמ"ש, בהתייחס לרכיבים אלו בלבד, הינו 114,813 ₪. פסק הדין ניתן בהעדר הגנה. ביה"ד לעבודה לא דן בתיק לגופו של עניין ולא התנהל הליך הוכחות, שבו הוכיח המערער את עמדתו ואת זכויותיו. במצבים כגון אלה, כאשר יש חשש שפסק הדין אינו משקף נכונה את החוב, המנהל המיוחד רשאי להציץ מאחורי הפרגוד של פסק הדין, ולקבוע בהכרעת החוב סכום אחר מהסכום שנקבע בפסק הדין.
השופטת בבי"ד לעבודה קבעה כי לא הוכח שהמערער לא קיבל את שכרו במשך שנתיים וחצי בהם עבד בחברה, ואף המערער בחר שלא להודיע לביה"ד מה עלה בגורל תביעת החוב שהגיש למנהל המיוחד. מטעמים אלה ומטעמים נוספים, קבעה השופטת כי יש לבטל את פסק הדין שניתן כנגד בעל החברה. נראה כי טעמים אלה רלוונטיים גם לענייננו: המערער לא הוכיח כי אכן עבד בחברה, אך לא קיבל שכר על עבודתו. ביה"ד לעבודה לא ביטל את פסק הדין שניתן כנגד החברה, אך ייתכן וזאת רק משום שאלמנתו של בעל החברה, לא הגישה בקשה לכך, אלא ביקשה לבטל רק את פסק הדין שניתן כנגדה.
במצב דברים זה, המנהל המיוחד היה רשאי להציץ מאחורי הפרגוד ולקבוע סכום הנראה לנכון בעיניו בהתאם לנסיבות העניין, להוכחות שהובאו לפניו ולהוראות חוק המל"ל. ככלל, ביהמ"ש ייטה שלא להתערב או להחליף את שיקול דעתו של בעל תפקיד המכריע בתביעות חוב, אלא אם שוכנע כי ישנה סטייה קיצונית מסבירות ותקינות ההחלטה. במקרה הנדון, לא נמצא כי יש מקום לטענות המערער בעניין פרשנות סעיף 183 לחוק המל"ל. לטענת המערער, יש לפרש את סעיף 183 באופן שבו נקודת ההתחלה, ממנה ניתן להתחיל לתבוע חוב שכר עבודה ופיצויי פיטורים בדרך של תביעת חוב, הינה 12 חודשים לפני מתן צו פירוק לחברה או סיום יחסי עובד-מעביד, המוקדם מביניהם. לדבריו, פרשנות זו אין משמעותה כי פרק הזמן מוגבל ל-12 חודשים בלבד, וניתן לדרוש תשלום חוב זה כל אימת שפסק הדין התומך בתביעת החוב לא התיישן. ברם, לשון החוק מגדירה בצורה ברורה וחד משמעית, שאינה משמעת לשתי פנים, כי המל"ל רשאי לשלם חוב שכר עבודה ופיצויי פיטורים עבור תקופה שאינה עולה על 12 חודשים, ותו לא.
פרק 31095-03-22 א.י פרידמן ובנו קבלנים ירושלים בע"מ נ' כונס הנכסים הרשמי מחוז ירושלים (ניתן ביום: 17.11.25)
Reload document 
Open in new tab