השופטת: זהר דיבון סגל
למדינה: עו"ד נועם אלימלך
לנאשם: עו"ד ניסים שמיה
הנאשם הורשע, על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של איומים והטרדה מינית, שבוצעו כלפי שלוש נשים שונות שהכיר דרך אפליקציות היכרויות. האישומים מתארים דפוס פעולה שבו הנאשם פנה לנשים, ועל אף שחלקן הבהירו כי אינן מעוניינות בקשר ואף חסמו אותו, הוא המשיך להטרידן באובססיביות תוך שימוש באמצעים טכנולוגיים שונים לעקיפת החסימות.
הרקע העובדתי כולל שלושה אירועים נפרדים: באחד איים על מתלוננת בביטוי "יהיה פה אילת 3" (בהתייחס לאירוע אונס קבוצתי מפורסם) לאחר שזו דחתה אותו. בשני האירועים האחרים שלח הודעות בעלות אופי מיני בוטה ומשפיל, תוך התייחסות לנראותן הפיזית של הנשים ולפעולות מיניות שביקש לבצע בהן, וכל זאת לאורך תקופות זמן ממושכות.
במסגרת הטיעונים לעונש ציינה התביעה כי הנאשם פעל בתכנון מוקדם ובחוסר נכונות להרפות מהקורבנות, וביקשה לקבוע מתחם ענישה של 9 עד 18 חודשי מאסר בפועל, תוך שהיא עותרת לרף התחתון בשל שיקולים ראייתיים. ההגנה מנגד טענה כי יש להקל בעונשו של הנאשם ולקבוע מתחם שמתחיל במאסר על תנאי בלבד, נוכח חלוף הזמן מאז ביצוע העבירות, הודאת הנאשם והעובדה שמדובר בהתכתבויות שלא כללו מגע פיזי. עוד נטען כי תצהירי נפגעות העבירה מגמתיים ומוגזמים ביחס לעובדות המוסכמות.
מהתסקירים שהוגשו עלתה תמונה מורכבת של קשיים בוויסות רגשי ובהצבת גבולות, לצד עבר פלילי הכולל עבירות מין ואלימות. למרות מוטיבציה ראשונית לטיפול, הנאשם התקשה להתמסר לתהליך, ואף הורחק מקבוצה טיפולית בשל התנהגות בוטה וחציית גבולות מול משתתפים אחרים.
הנאשם הגיש חוות דעת פרטית של עו"ס קליני, שהציגה זווית אופטימית יותר וטענה כי המדובר במי שעבר תהליך של התבגרות ובשלות, מבין כיום את הפסול במעשיו ובעל פוטנציאל שיקומי גבוה. הנאשם עצמו פנה לבית המשפט והביע חרטה, תוך שהוא מדגיש כי לא עבר עבירות מין נוספות מזה מספר שנים וכי הוא משקיע מאמצים כנים בשיקומו האישי.
השופטת זהר דיבון סגל הדגישה כי אין להקל ראש בעבריינות מין במרחב הווירטואלי, דחתה את גישת ההגנה הממעיטה בחומרת המעשים וציינה כי הקלות שבה ניתן להטריד ולפגוע בנשים מאחורי מסך מחייבת ענישה מרתיעה ומוחשית. עוד נקבע כי העובדה שלא היה מגע פיזי אינה מפחיתה מהפגיעה העמוקה בערכים המוגנים.
בנוסף צויין כי הנאשם, יליד 1991 ואב לילדה בת 11, אשר סיים 12 שנות לימוד, קיבל פטור משירות צבאי מטעמי דת וסובל מנכות רפואית של 100%, עבד בעבר במפעל לייצור צנצנות ובאימון כושר, אך לא הוצגו מסמכים המבססים טענות אלו. בעוד שהודאתו עומדת לזכותו כחיסכון בזמן שיפוטי, תסקירי המבחן מדגישים כי הוא מתקשה להבין את חומרת הפגיעה במתלוננות, דבר המצריך ענישה מרתיעה בשל עברו הפלילי.
נוכח האמור נידון הנאשם ל-8 חודשי עבודות שירות, מאסר על תנאי ופיצוי בסך 3,000 ₪ לכל אחת מהמתלוננות.
ת"פ (השלום - נתניה) 47825-09-22 מ"י נ' טננבום, ניתן ביום 25.2.2026
Reload document 
Open in new tab