ביהמ”ש קיבל תביעה של בעלי אולם שמחות כנגד חברת ביטוח בגין נזקי שריפה ושלל את טענת הנתבעת כי התובעת גרמה לשריפת האולם במכוון בקובעו כי מכלול הראיות שהציגה הנתבעת אמנם הצביעו על חשד רב להצתה מצד התובעת, אולם לא הגיעו לכלל הוכחה מספקת. ביהמ”ש סקר את דעת הרוב בע”א 391/89 וקבע כי יש קושי ליישמו במקרה זה כיוון שבייחוס הצתה לתובעת יש יחוס של מעשה פלילי חמור ולדידו של ביהמ”ש, לאור ההלכה שנקבעה בע”א 475/81, הוכחת מעשה פלילי במסגרת דיון אזרחי דורשת “משהו שונה”.