השופטת: יעל רז-לוי
ביום 20.7.23, סמוך לשעה 18:15, הבחין יונתן בן מוחה בשלום ביטון ז"ל עמו היה מסוכסך, צועד עם בת זוגו סמוך לחנות שבבעלותו. או אז החליט יונתן להמית את שלום, נכנס לחנות, נטל חרב שאורכה 69 ס"מ וקרא לשלום להתקרב אליו. מייד עם הגעת המנוח לקרבתו היכה אותו יונתן מספר פעמים באמצעות החרב ונעץ אותה בחוזקה דרך בית השחי השמאלי כך שחדרה לעומק של כ-11 ס"מ וגרמה לדימום מסיבי.
בשלב מסוים חדל יונתן ממעשיו, התבונן במנוח המדמם וכאשר הנאשמת הגיעה למקום, מסר לידיה את החרב תוך שהוא אומר לה: "תיקחי את הדבר הזה מפה ותעיפי אותו, תחביאי אותו". בהתאם להוראתו החביאה הנאשמת את החרב מתחת למיטתה. במקביל לאמור, הוזעקו למקום כוחות הצלה שפינו את המנוח לבית החולים "אסותא" שם נקבע מותו. הנאשמת הורשעה בעבירה של שיבוש מהלכי משפט.
על פי תסקיר שירות המבחן שנערך לבקשת ההגנה, הנאשמת היא אם רווקה בת 31 לארבעה ילדים, נעדרת כל עבר פלילי, המתקיימת מקצבת נכות ומצויה במצוקה נפשית, כלכלית והורית מורכבת. בעדותה על האירוע, טענה הנאשמת כי פעלה מתוך בהלה ובלבול כאשר נענתה לדרישת הנאשם ברצח ליטול ולהחביא את החרב, לאחר שחשבה כי בתה נפגעה, וכי לא בחנה את מעשיה לעומק. שירות המבחן התרשם לחיוב ממוסריותה כהורה וממוטיבציה גבוהה לטיפול, וציין לזכותה את עברה הנקי, את העובדה כי היא נעדרת דפוסי חשיבה והתנהגות עברייניים, הביעה צער וחרטה כנה, וכי הליך הפלילי מהווה גורם מרתיע עבורה. בשקלול מכלול מאפייניה, העריך השירות סיכון נמוך להישנות התנהגות עוברת חוק, ובא בהמלצה להעמידה בצו מבחן למשך שנה ולשלבה בצו של"צ. מעבר לכך, השירות המליץ לשקול ביטול הרשעתה בדין במטרה למנוע מצב בו ההרשעה תפגע בעתיד בתעסוקתה והתפתחותה האישית.
ב"כ המדינה הדגישה את העובדה שהנאשמת הגיעה לזירת האירוע, הבחינה במנוח מוטל על האדמה ומדמם ועדין בחרה להסתיר את החרב ועתרה המאשימה למתן משקל נכבד לשיקולי הרתעת הרבים. אשר לשאלת ביטול ההרשעה נטען שהנאשמת אינה עומדת בתנאים שנקבעו בהלכת כתב, והנסיבות האישיות שפורטו בתסקיר אינן חריגות ואינן מצדיקות ביטול הרשעתה.
ב"כ הנאשמת טענה כי מַרְשָׁתָהּ לא הייתה מודעת להשתלשלות הדברים לרבות העובדה שהרצח בוצע עם החרב. עוד נטען כי המעשה נעשה בהיסח דעת כאשר הוזעקה למקום האירוע על ידי בנה וזאת לאחר שהתעוררה משינה, מבלי שנטלה את תרופותיה, כך שניתן לומר כי מידת אשמה הינה נמוכה. ובכל מקרה נטען כי מעשיה לא גרמו לנזק משמעותי מאחר ומקרה הרצח תועד במצלמות באופן ברור כך שגם אם המשטרה לא הייתה מאתרת את החרב, לא היה נגרם נזק להליך המשפט. אשר להרשעה נטען כי על מנת לא לחבל באפשרות תעסוקה עתידית, לצד הערכת שירות המבחן סיכון נמוך לעבריינות חוזרת והמלצתו - יש מקום לבטל הרשעתה.
בית המשפט קמא קבע כי אשמתה של הנאשמת בביצוע עבירת שיבוש מהלכי משפט היא שלמה ומלאה, אף שהיא אינה נובעת מתכנון מוקדם. בית המשפט דחה את טענת הנאשמת לפעולה מתוך היסח הדעת או בלבול בעקבות הצעקות, ותמה מדוע הנאשם ברצח בחר דווקא בנאשמת, שהיכרותה עמו שטחית, כדי שתסתיר את כלי הרצח מתחת למיטתה. על יסוד זה, קבע בית המשפט כי אין מקום לבטל את הרשעתה בדין, שכן לא התקיימו התנאים המצטברים הנדרשים בהלכה הפסוקה. זאת ועוד, הטענה לנזק תעסוקתי עתידי נדחתה ככללית וחסרת קונקרטיות, נוכח העובדה כי הנאשמת מעולם לא השתלבה במעגל העבודה ופרנסתה מקצבאות, וכן נקבע כי טיב העבירה בנסיבותיה אינו מאפשר הימנעות מהרשעה מבלי לפגוע בשיקולי ענישה מהותיים.
לצורך גזירת עונשה, הביא בית המשפט קמא בחשבון שיקולים לקולא כגון הודאתה וחרטתה הכנה, היעדר עבר פלילי, נסיבותיה האישיות המורכבות כאם לארבעה (שניים מהם בעלי צרכים מיוחדים), ותקופת מעצרה הקצרה. עם זאת, ניתנה משמעות לשיקולי הרתעת הרבים והנאשמת נידונה ל-3 חודשי עבודות שירות, מאסר על תנאי וחתימה על התחייבות.
בית המשפט המחוזי קיבל את ערעורה של המערערת וזאת לאחר ששמע את טיעוני הצדדים והתחשב בעיקר בנסיבות חייה המורכבות של המערערת, אם יחידנית לארבעה ילדים וזו הסתבכותה היחידה בפלילים. בנוסף לכך, הומלץ לב"כ המדינה להסכים לקבלת המלצת שירות המבחן, במיוחד לאור נסיבות חדשות שהתעוררו ביחס לאחד מילדיה של המערערת מאז מתן גזר הדין בערכאה הקודמת. המדינה אכן הסכימה להמלצה זו. נוכח הסכמת המדינה והמלצת שירות המבחן הומר עונשה של המערערת לביצוע עבודות של"צ בהיקף של 80 שעות.
עפ"ג (המחוזי – באר-שבע) 16830-08-25 סיינך נ' מ"י, ניתן ביום 22.10.2025
Reload document 
Open in new tab