שופט: אלכס שטיין
למערערים: עו"ד ציון אמיר, עו"ד חיים לוי, עו"ד ניר נזר ועו"ד ארז מקמל
למדינה: עו"ד יורם הירשברג ועו"ד טל תבור
הליך זה הוא בקשה מטעם המערערים 1 ו-2 לעיכוב עונש המאסר בפועל שנגזר עליהם על ידי בית המשפט המחוזי. המערער 1, אשר שב ארצה בשנת 2009 לאחר שצבר הון רב מעסקיו (מכירת כרטיסים מסופסרים לאירועי ספורט פופולריים, בהם המונדיאל, וכן להופעות מוזיקה ברחבי העולם ), הורשע יחד עם אחיו המערער 2, אמו המערערת 3 ואחרים בשורה של עבירות כלכליות חמורות. עונשה של המערערת 3 כבר עוכב לביצוע בטרם מתן החלטה זו.
על פי בית המשפט קמא, המערערים פעלו במטרה להסתיר רכוש, להתחמק מתשלומי מס בישראל, וכן להונות בנקים. וזאת לאחר שנקבע כי הם הוציאו לפועל את העבירות באמצעים מתוחכמים. בין היתר, הם הציגו חברה שבבעלותם כספקית שירותי "Call Center" בלבד, בעוד שזו ניהלה למעשה את ליבת עסקיו של המערער 1. כתוצאה ממצג שווא זה, המערערים דיווחו דיווחים כוזבים לרשויות המס והעלימו הכנסות בהיקף עצום של למעלה מ-41 מיליון ש"ח. במקביל, הוצגו מצגי שווא בפני בנקים, לפיהם המערער 1 חסר אמצעים למרות היותו אמיד, ובכך קיבל עבורו הפטר חובות בסך של כ-5.9 מיליון ש"ח.
הכרעת הדין מצאה את הנאשמים אשמים במגוון רחב של עבירות: המערערים 1 ו-2 הורשעו יחד עם החברה בעבירות מס חמורות, כגון השמטת הכנסות, מסירת אמרה כוזבת ושימוש במרמה. המערער 1 הורשע, לבדו ועם אחיו, בעבירות לפי חוק איסור הלבנת הון, ואילו המערערת 3 הורשעה בסעיף של הלבנת הון. בנוסף לכך הורשעו בעבירה של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות עקב הונאת הבנקים. כמו כן, הורשעו המערערים בעבירה של סחיטה באיומים כלפי עובדים לשעבר, כאשר המערער 1 אף הורשע לבדו בעבירות זיוף מסמך והפקת פלט כוזב לשם כך.
בעקבות ההרשעה נידון המערער 1 לעונש מאסר בפועל של 78 חודשים לצד קנס בסך 1,000,000 ש"ח. על המערער 2 הוטל עונש מאסר בפועל של 68 חודשים וקנס בסך 750,000 ש"ח. בנוסף, הוטל על הנאשמים חילוט בסך 20,000,000 ש"ח מהנכסים התפוסים. הודגש, כי עונשה של המערערת 3 עמד על ארבעה חודשי מאסר בפועל, לאחר שנמצאה לא כשירה לעבודות שירות.
אולם, נקבע כי במקרה זה נחלש באופן ניכר משקלו של האינטרס הציבורי בביצוע מיידי: ראשית, משפטם של המערערים נמשך למעלה מ-8 שנים, ושנית, העבירות בוצעו לפני למעלה מ-11 שנים. כמו כן, המערערים נעדרי עבר פלילי ושמרו על כל תנאי שחרורם ממעצר במשך תקופה ארוכה.
לאחר שמיעת הטענות קבע השופט אלכס שטיין כי מרביתן אינן עומדות בנטל הנדרש לעיכוב ביצוע בזכות עצמן, למעט טענה שולית יחסית בנוגע להגדרת "רכוש אסור". אולם הוא הגיע למסקנה שיש לעכב את ביצוע המאסר בפועל נוכח העובדה שמשפטם של המערערים נמשך למעלה מ-8 שנים נחלש משקלו של האינטרס הציבורי בביצוע מיידי של עונש המאסר. בנוסף, העבירות הכלכליות בהן הורשעו המערערים בוצעו לפני למעלה מ-11 שנים והם אף זוכו ממספר עבירות מס שיוחסו להם. עוד צויין כי המדובר במערערים נעדרי עבר פלילי אשר לא הפרו שום תנאי מתנאי שחרורם מהמעצר במשך תקופה ארוכה מאוד.
במכלול הנסיבות המיוחדות הללו, הגיע השופט למסקנה כי מן הדין לאפשר למערערים 1 ו-2 לנהל את ערעורם מחוץ לכותלי הכלא. על כן, הוחלט לעכב את ביצוע עונש המאסר שלהם עד להכרעה בערעור.
ע"פ (העליון) 21992-10-25 מור ואח' נ' מ"י, ניתן ביום 19.11.2025
Reload document 
Open in new tab