זאת למרות שהמנוח אף לא עשה שימוש במילים שמורכבות מהשורשים י.ר.ש או צ.ו.ה. נקבע כי אין ספק שההסכם נכתב כולו בכתב ידו של המנוח וכן כי החתימה בתחתית, הנחזית להיות חתימת המנוח, הינה אכן של המנוח. עוד ברור לחלוטין רצונו של המנוח. בנסיבות אלו, כך בית המשפט המחוזי, מהותו של המסמך הנחזה להיות צוואה היא הקובעת ולא הכותרת.