שם השופט/ת: אורלי מור-אל
עניינה של החלטה זו בבקשת החייב לשנות את תכנית פירעון שגובשה בתיק, כך שיוכל לשלם את הסכום שנקבע בתשלומים, וזאת בצל התנגדות העירייה שהינה הנושה המרכזית של החייב. במכלול נסיבות העניין נמצא לאפשר לחייב לשלם את סכום פדיון חלקו בדירת המגורים ב-40 תשלומים, דבר שיבטיח הותרת קורת גג סבירה לו ולרעייתו, מבלי העברת הבעלות שלהם בדירה לגורם זר, על כל המשתמע מכך.
רקע עובדתי: עניינה של החלטה זו בבקשת החייב, לשנות את תכנית פירעון שגובשה בתיק, כך שיוכל לשלם את הסכום שנקבע בתשלומים, וזאת בצל התנגדות המשיבה-3, עיריית אור-יהודה שהינה הנושה המרכזית של החייב. מדובר בהליך מורכב שנמשך פרק זמן לא מבוטל, בעיקר בשל מצבם הבריאותי של החייב ורעייתו ותוך ניסיון למצוא מתווה מאוזן שיאפשר לשניים המשך חיים בכבוד ובסבירות. החייב יליד 1963, נשוי, אב לילד בגיר. מצבו הבריאותי של החייב אינו תקין, החייב סובל מסכיזופרניה, אושפז בעבר למספר תקופות ממושכות והוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי כבעל נכות בשיעור של למעלה מ- 100%, לצמיתות בשל מצבו הנפשי ובעיות בריאותיות נוספות, כן הוכר כמי שאיבד את כושרו לעבוד בשיעור של 100%. בנוסף, מצבה הבריאותי של אשת החייב אינו תקין, גם היא נכה בשיעור של 100%, עברה השתלת כליה אשר בתקופה האחרונה אינה מתפקדת ומשכך האשה מקבלת טיפולי דיאליזה וזקוקה להשתלת כליה נוספת. בתאריך 1/6/16 פנה החייב בבקשה למתן צו כינוס והכרזתו כפושט רגל. החייב הצהיר שחובותיו מגיעים לכחמישה מליון שקלים. החייב פרט בבקשתו, שבשנת 1998 לקתה רעייתו באי ספיקת כליות ונקבע שעליה לעבור השתלת כליה. האשה עברה השתלת כליה בטורקיה כאשר עלות הטיפולים עלתה למעלה ממליון שקלים. מחצית מעלות זו גויסה באמצעות תרומות ומחצית שולמה על ידי החייב. בד בבד מצב עסק נגרות שהיה בבעלות החייב התדרדר והוא נקלע לחובות. החייב פרט עוד שלאחר סגירת העסק היה במצב נפשי קשה ומאושפז במשך שנתיים לסירוגין. החייב הוסיף בבקשה שהוא בעל נכס דירת מגורים בת שני חדרים באור יהודה שיש עליה משכנתא בה מתגוררים הוא ואשתו. החייב לא הצליח להגיע להסדר עם הנושים ואף התקשה לעמוד בחובות ההליך או אז ביקש הנאמן לפעול למימוש דרישת המגורים של החייב ורעייתו. השניים התנגדו לבקשה. במסגרת תגובה שהגישה האשה בתאריך 20/1/21, פורט שלחייב 168% נכות במוסג לביטוח לאומי (100% פסיכיאטרי ו- 68% רפואי), האשה מושתלת כליה והשניים מתקיימים מקצבאות הביטוח הלאומי בלבד. האשה הפנתה לסעיף 86א' לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980 וטענה שחובת בית המשפט לתת הגנה לדייר ולהבטיח לחייב ולבני משפחתו קורת גג לראשם. העירייה מתנגדת מכל וכל למתווה המוצע. העירייה שבה ומבהירה שחובות החייב ואשתו משותפים וככל שהחייב יופטר מחובותיו, רעייתו תוותר חייבת של כל יתרת החוב וחשופה למימוש הנכס שכן לעירייה קיימת הערה על זכויותיהם משנת 2009. העירייה הבהירה שהחייב ורעייתו יוצרים חובות חדשים ומשכך היא מתנגדת לגובה התשלום המוצע כמו גם לפרישתו לתשלומים.
דיון משפטי: ביהמ"ש המחוזי קיבל את הבקשה בקבעו כי מדובר בנסיבות מורכבות המחייבות הפעלת שק"ד שיאפשר לחייב ולרעייתו המשך חיים בכבוד ובתנאים מינמליים. מצבם הבריאותי של החייב ורעייתו בכי רע, לשניהם נכויות משמעותיות, שניהם לא בעלי כושר עבודה, שניהם מתפרנסים מקצבאות הביטוח הלאומי ואין מחלוקת שהם אינם אמורים לשאת בתשלום חודשי לקופה. לולא קיומו של נכס מקרקעין, היה סביר ביותר לקבוע שהיו זכאים להפטר לאלתר, בהתאם להלכות ביהמ"ש העליון. בהתאם להלכות אלה, קיימת חובה להבטיח את צרכי מחייתו המינימליים של החייב ולהותיר לו את הקצבאות המשתלמות בהתאם לנכותו. הלכות אלה מותנות בהעדר קיומו של רכוש שיש בו כדי להעשיר את הקופה, ומקום שקיים נכס מקרקעין שחציו בבעלות החייב, הרי שבד"כ ואפילו מצבו הבריאותי בכי רע, יש לשאוף למימוש הנכס והשאת מלוא הסכום שיכול להתקבל לקופה. מימוש בית מגורים, בהתאם לפקודת פשיטת הרגל, נעשה בכפוף להגנות המוקנות בה, ומותנה בקיום "מקום מגורים סביר", "סידור חלוף", "המצאת דירה אחרת", "תשלום פיצויים" או "דרך אחרת", הכל כמפורט בסעיף 86א לפקודה. יתירה מזו, עובר למתן החלטה על מכירת דירת מגורים, מחויב ביהמ"ש לשקול את מכלול השיקולים הרלוונטיים, ובכלל גילם של החייב ומשפחתו, נסיבותיהם האישיות, מצבם הבריאותי וכן התועלת שתצמח לנושים. חובה זו עוגנה במפורש כיום בסעיף 229(ג) לחוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי, אך הייתה קיימת גם לפניו. עוד בהתאם לסעיף 86א (ג) לפקודה, מקום שזכויות החייב בדירה רשומות בלשכת המקרקעין, יהפוך החייב לדייר מוגן בדירה.
בהינתן שזכויות החייב ורעייתו רשומות בלשכת המקרקעין, הרי שהדירה, ככל שתימכר, תימכר כתפוסה ובהינתן מצבם הבריאותי של השניים והכנסתם המבוססת על קצבת המל"ל, נדמה שחלה חובה להבטיח להם מגורים עד לתום חייהם בלא עלות בדירה זו. במצב בו לחייב מעל 100% נכות ורעייתו מושתלת כליה שמקבלת טיפולי דיאליזה וזקוקה להשתלה שנייה, הדעת אינה נותנת אפשרות של פינוי השניים מן הדירה, בין במתן דיור חלוף לתקופה מוגבלת ובין בהעמדת הדרישה שישולמו דמי שכירות לרוכש, כאשר הפרה של תשלום דמי השכירות עשויה להביא לדרישת פינוי או הערמת קשיים אחרים על החייב ורעייתו.
בנסיבות העניין הושגה ההסכמה המקורית, שהחייב יוכל לפדות את חלקו בסכום של 100,000 ₪, אותו היה עליו לשלם בתוך 6 חודשים. כעת עותר החייב לאפשר לו לשלם את הסכום בתשלומים. סבירות סכום פדיון חלקו של החייב בדירה שנקבע במסגרת תכנית הפרעון, לא נסתרה. במכלול נסיבות העניין נמצא לאפשר לחייב לשלם את סכום פדיון חלקו בדירה ב-40 תשלומים של 2,500 ₪ כל אחד, דבר שיבטיח הותרת קורת גג סבירה לו ולרעייתו, מבלי העברת הבעלות שלהם בדירה לגורם זר. החייב ורעייתו הבטיחו שיעשו מאמץ לעמוד במתווה זה. אמנם הסכומים אמורים להשתלם מקצבאות בני הזוג ובכך להקטין את הכנסותיהם אך נדמה שבנסיבות מדובר ברע במיעוטו, ומשהשניים ביקשו שכך יעשה יש להיעתר לבקשתם.
תוצאה זו מתבקשת, שכן שקשה להישאר שווה נפש נוכח מצבם של החייב ורעייתו. החייב יקפיד לעמוד בתשלומים שאם לא כן, לא יהא מנוס לשוב ולשקול את אפשרות מימוש חלקו בדירה.
פשר 2123-06-16 ד.י נ' כונס נכסים רשמי תל אביב (ניתן ביום: 31.3.24)
Reload document 
Open in new tab