האסיר בן כ-65 נושא במאסר של עשרים שנים מאז 4.8.04, ומועד שחרורו המלא הוא 3.8.24 הגיש עתירה בעניין הספקת מכשיר שמיעה שהותווה לו על ידי רופאי שב"ס בטענה שהכספים שחסך מגמול התעסוקה לצורך ההשתתפות העצמית שנדרשה ממנו בסך 3,200 ₪, שהוחזקו בחשבון המנוהל על ידי שב"ס, עוקלו על ידי המרכז לגביית קנסות ללא הודעה מוקדמת ועל כן, יש להורות להחזירם לצורך רכישת מכשיר השמיעה. עוד נטען כי מאחר והכספים שנחסכו התקבלו כגמול תעסוקה, הרי שלפי ההנחיה של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, כספים אלה אינם "נכס בר עיקול".
במהלך העתירה, הודיע ב"כ שב"ס כי רע"נ רפואה הציע להעמיד את ההשתתפות העצמית על סכום מופחת של 1,400 ₪ מכספי האסיר בחשבונו. האסיר סירב בטענה כי לא יוותרו לו כספים לצרכיו החיוניים.
ב"כ שב"ס הבהיר שבהעדר חקיקה מפורשת הוחלט על ידי המשנה ליועץ המשפטי לממשלה כי כהסדר ביניים, יוחל על גמול העסקת אסירים פטור מעיקול בהתאם להוראת סעיף (8(א) לחוק הגנת השכר אך הוראה זו אינה חלה על יתרות בחשבון האסיר, גם אם הן נצברו מכספי גמול תעסוקה בחודשים קודמים.
השופט דרור ארד-אילון ציין כי קשה להלום את העובדה, שלא סופק מכשיר שמיעה לאסיר, אף שחלפו כשלוש שנים מאז שנקבע הצורך הרפואי בשנת 2021 וכשנתיים מאז הושלמו בדיקות השמיעה. הודגש כי טענת שב"ס לפיה כל אותה תקופה לא היתה לו התקשרות קבועה עם ספּק מתאים, אינה פוטרת אותו מהחובה לספק את הטיפול הרפואי באיכות סבירה ובזמן סביר.
אשר להשתתפות העצמית ברכישת המכשיר הרפואי ציין השופט כי ההצעה לפיה גביית 1,400 ₪ ב-4 תשלומים לא תותיר בידי האסיר הכנסה פנויה ממשית. בנוסף, אילו קוימה החובה של שב"ס לפני כשנתיים היה בידי האסיר לשלם את השתתפות העצמית. משקל נוסף ניתן לעובדה שעל אף שהאסיר חסך מהכנסתו הנמוכה את הסכום הדרוש למלוא ההשתתפות העצמית, הסכום עוקל ומומש בלי שקיבל כל התראה מוקדמת.
אשר להתנהלות שב"ס בעניין העיקולים מכוח צו של המרכז לגביית קנסות נקבע כי היא: ".. אינה מוסדרת בפקודת נציבות כלשהי, ואף אין בעניינה הנחיה פנימית ספציפית. המשיב פועל בעניין עיקולים אלה על פי נוהל שב"ס 07-2021, שעניינו "עיקול כספי אסיר בגין חוב מטעם לשכת ההוצאה לפועל", אשר אף שמחייבים הודעה על צו עיקול (סעיף 4.4.4), לא נקבע שהודעה כזו צריכה להימסר לעותר בטרם מימוש הכספים...כך, בסופו של דבר, המשיב פועל מצד אחד לפי נוהל, שאינו עוסק במישרין בעיקול לפי דרישת המרכז לגביית קנסות, ושמבחינת תוקפו הוא "הנחיה מנהלית", וכן לפי הנחית המשנה ליועץ המשפטי (המפורטת לעיל), שאינה מפורסמת ברבים, אינה תקנה בת פועל תחיקתי, ונקבעה כהסדר זמני, שהפך הלכה למעשה להסדר הקבוע. דומה, שהגיעה העת לקביעת הסדר חוקי, שיפורסם כדין על יסוד השיקולים השונים הנדרשים לעניין, ויקבע הנחיות, שיקבעו הסדרים שיותאמו לתנאים הייחודיים של ניהול חשבון אסיר ולמגבלות הכליאה."
על יסוד האמור הורה השופט כי מכשיר השמיעה יירכש על ידי שב"ס ויסופק לאסיר תוך 21 יום ממתן פסק הדין כאשר גביית השתתפותו העצמית לא תהיה תנאי להספקת המכשיר.
Reload document 
Open in new tab