לשון החוזה, היא נקודת המוצא בניסיון לתור אחר אומד דעתם המשותף של הצדדים (סעיף 25(א) לחוק החוזים (חלק כללי)). אולם, כידוע, אין היא נקודת הסיום (ע"א 4628/93 "הלכת אפרופים", פד"י מט(2) 265, 299-300). המו"מ שנוהל בין הצדדים, ההסכמים הקודמים, והסכסוך שהוביל לחתימת הסכם הפשרה - כל אלה, מהווים כלים פרשניים חשובים לאותה מטרה (ור' גם ד"נ 32/84,פד"י מד(2) 265). כך הבהיר ביהמ"ש העליון, בקבלו את ערעורה ופרשנותה של חברה, להסכם פשרה שנחתם בינה לבין החברה המשיבה.