הנאשם נעצר והוגש נגדו כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירות של נהיגה בזמן פסילת בית משפט שנקבעה בהליך קודם, נהיגה ללא הפקדת רישיון נהיגה כדין וכן שימוש ברכב ללא תעודת ביטוח תקפה. לאחר שהנאשם הודה בעובדות המיוחסות לו במסגרת התיק העיקרי, הוא עבר מספר שלבי מעצר שונים אשר החלו בריצוי יתרת מאסר מאחורי סורג ובריח עקב הפקעת עבודות שירות, נמשכו במעצר בפיקוח אלקטרוני ובהמשך במעצר בית מלא עם חלונות עבודה, עד לשלב הנוכחי שבו הוא נתון במעצר בית לילי ומבקש את ביטולו הזמני.
שירות המבחן עקב אחר הנאשם לאורך תקופה ממושכת כאשר מהתסקירים המעודכנים שהוגשו לתיק עולה תמונה חיובית ביותר המעידה על כך שהוא משתף פעולה באופן מלא עם היחידה להתמכרויות שבה שולב ואף מוסר בדיקות שתן קבועות שתוצאותיהן נקיות לחלוטין מחומרים פסיכואקטיביים. לנוכח תהליך טיפולי משמעותי זה, התרשמו גורמי המקצוע כי חלה הפחתה ניכרת ברמת הסיכון להישנות עבירות תעבורה דומות בעתיד, וכי קיים אצלו סיכוי גבוה להמשך התקדמות במסלול השיקום.
במסגרת הטיעונים בעל פה עתרה ההגנה לאפשר לנאשם לצאת לחופשה משפחתית באילת במהלך ימי חג אל-אדחא, בין התאריכים 27.5.26 ל-31.5.26, תוך ביטול זמני של מעצר הבית. הסניגור הדגיש כי מרשו עבר שינוי מהותי בחייו הכולל נישואין וציפייה לילד, וכי הוא מקפיד על מילוי כל התנאים המגבילים שהושתו עליו. מנגד, נציגת המדינה התנגדה נחרצות לבקשה המדוברת בטענה כי מדובר בפנייה חריגה למטרת בילוי בלבד, המעוררת חשש ממשי מפני מעידה ונהיגה חוזרת ללא פיקוח יעיל, בייחוד לנוכח מסוכנותו התעבורתית הגבוהה של הנאשם בעבר.
השופטת יונת הברפלד-אברהם הדגישה כי למרות שרמת המסוכנות הראשונית של הנאשם הייתה גבוהה מאוד ואף הובילה בעבר להפקעת עבודות שירות ולמאסר מאחורי סורג ובריח, הרי שכעת חלפו שבעה חודשים ארוכים מאז הועבר למתכונת של מעצר בית לילי אשר במהלכם הנאשם לא הפר את התנאים המגבילים ואף השתלב בצורה מוצלחת במעגל העבודה היומי.
נימוק מרכזי נוסף נשען על השינוי המשמעותי שחל בנסיבותיו האישיות של הנאשם אשר התחתן לאחרונה ומצפה להולדת בנו, דבר המצביע על קבלת אחריות ורצון עז בתיקון דרכיו. לנוכח נתונים אלו שוכנע בית המשפט כי הנאשם פועל מתוך מניעים חיוביים ומפיק תועלת רבה מההליך הטיפולי, ולפיכך נקבע כי דחיית הדיונים הטכנית בתיק העיקרי, שאינה תלויה בו, אינה צריכה לפגוע בהתקדמותו או למנוע ממנו שגרה משפחתית נורמטיבית.
מעבר לכך, השופטת התרשמה באופן בלתי אמצעי מעדותה הכנה של אשת הנאשם אשר הופיעה בפניה והצהירה כי היא זו שתנהג ברכב לכל אורך הדרך לאילת ובחזרה, מתוך הבנה מלאה של כובד האחריות המוטל על כתפיה. בהסתמך על פסיקת בתי המשפט המחוזיים בעניין חופש התנועה והזכות החוקתית לחופשה, נקבע כי במקרה דנן לא קיים יסוד סביר לחשש שהיציאה לנופש קצר בתוך תחומי המדינה תסכל את המשך ההליך המשפטי, ועל כן הוחלט לקבל את הבקשה ולהורות על ביטול זמני של מעצר הבית הלילי בין התאריכים המבוקשים.
Reload document 
Open in new tab