תביעה כנגד רשות מקרקעי ישראל בה מתבקש בית המשפט ליתן פסק דין הצהרתי לפיו התובע הוא הבעלים של מגרשים באדמות שבלי אום אלג’נם, וצו האוסר דיספוזיציה בקרקע. לטענת התובע הוא הבעלים של הקרקע מכוח תכנית חלוקה מוסכמת בין הצדדים. התביעה נדחתה, נקבע כי מדובר בקרקע מוסדרת הרשומה על שם המדינה. פרשנותו של התובע את מפת המדידה היא פרשנות מרחיבה שאין לה כל בסיס ואחיזה.
תפקידה של מפת מדידה המצורפת להסכם, להבהיר את הכתוב בהסכם ולא לסתור אותו